Revolutionary Lawyering

Transcription

1 המשפט כ תשע"ה, עריכת דין מהפכנית יניב רוזנאי* וקארין פאר פרידמן** מאמר זה עוסק בשאלה "האם מוטלת חובה אתית או אחריות חברתית על עורך הדין כאשר לנגד עיניו מתרחשת מהפכה?" מאמר זה מציג את התפיסה המסורתית שלפיה הפרופסיה המשפטית היא שמרנית, ומכאן מצופה מעורכי דין להתנגד למחאות שמטרתן לערער על הסדר המשפטי-חברתי. כדוגמה לתפיסה זו נביא את היעדרם של עורכי הדין ממחאת קיץ 2011 בישראל. בהמשך המאמר נבקש לערער את התפיסה השמרנית של עורכי הדין, ולהציג תפיסה שלפיה עורכי דין יכולים להיות מהפכניים, להתנגד לסדר הקיים ולהיאבק למען קידום זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. נמחיש תפיסה זו באמצעות סקירת מעורבותם של עורכי דין באירועי "האביב הערבי", מעורבות שהקנתה לגיטימציה לקריאה המהפכנית. לבסוף, נטען כי עתות מהפכה מציגות בפני עורך הדין דילמה בין החובה להגן על שלטון החוק ולשמר את הסדר המשפטי, העשויה להיות כרוכה בהתנהגות אנטי-מהפכנית, ובין האחריות החברתית לקדם את שלטון החוק ולשפר את הסדר המשפטי, שעשויה להיות כרוכה בקידום המהפכה, בייחוד כשמדובר במהפכה דמוקרטית. בבסיס המאמר מובאת הטענה כי יש לזנוח את התדמית השמרנית של עורכי הדין ולהכיר בכך שיכולה להיות להם גם תדמית אקטיביסטית בעלת אחריות חברתית, ואשר מוסריות החוק ושלטון החוק, במובנו המהותי, הם שולחיהם, לא פחות מלקוחותיהם. מבוא. א. התפיסה המסורתית של עורך הדין: שמרנות; 1. תכונותיו השמרניות של עורך הדין; 2. היעדרם של עורכי דין מהמחאה החברתית דוקטור למשפטים.(LSE) מנהל מחקר ופוסט-דוקטורנט במרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון, הפקולטה למשפטים והחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה. מועמדת לתואר שני במשפטים (LL.M) בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה. הכותבים מבקשים להודות למרטין לוקלין, לגיא זיידמן, לנייתן בראון, לתומאס פול, לאוזאן ורול על סיוע בעת כתיבת המאמר והערות מצוינות, וכן לאלונה חגאי-פריי, למורן קנדלשטיין-היינה, לניר ימין ולתמר ולדמן על הערות מצוינות לטיוטה מוקדמת. נוסח קודם של מחקר זה הוצג ב- Queen באפריל,(2013 ב- 13) Cornell Law School Inter-University Graduate Conference Current Issues of the Legal ביוני (2013 ו- 6) Mary Postgraduate Legal Research Conference Profession Around the Globe, The David Weiner Center for Lawyers Ethics and 9) Professional Responsibility, The College of Management Academic Studies בספטמבר 2014). נבקש להודות למשתתפים על הערותיהם המועילות. תודה מיוחדת ללימור זר-גוטמן, עורכת כתב העת,ËÙ Ó לקוראים החיצונים על הערות מעולות ששיפרו את המאמר ולחברי המערכת על עבודת העריכה המצוינת. 303 * **

2 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן של קיץ 2011 בישראל. ב. שינוי פרדיגמטי: עורך הדין כמהפכן; 1. מעורבותם של עורכי דין במהפכות בעולם הערבי; 2. תכונותיו של עורך הדין כמהפכן ותפקידי עורך הדין בעת מהפכה. ג. המחויבויות המתנגשות המוטלות על עורך הדין בעת מהפכה; 1. שמירת הסדר החברתי והגנה על שלטון החוק; 2. האחריות החברתית לשיפור המערכת המשפטית. ד. סיכום. מבוא הביטוי lawyers The first thing we do, let s kill all the מתוך המחזה של שייקספיר, 1 הוא אחד המוכרים והמצוטטים ביותר בנוגע למקצוע עריכת הדין. 2 הקריאה להרוג את עורכי הדין כצעד ראשון במחזה השיקספירי מבטאת אולי את החשדנות המסורתית של ציבור ההדיוטות כלפי הפרופסיה המשפטית, 3 או את רצונן של חברות בתר-מהפכות לשחרר את עצמן מן האליטה המשפטית. 4 קריאה מעמיקה יותר של ההקשר שבו נאמר הביטוי על ידי דיק הקצב, העומד בראש המורדים והמבקש להביא להפיכת הממשל, תזכיר דווקא את חשיבותם של עורכי הדין בחברה בעתות מהפכה כשומרי המערכת ואף כמגני זכויות בפני שליטים רודנים. 5 הרצון להרוג תחילה את עורכי הדין, יכול לנבוע מן האמונה כי עורכי הדין הם אלו העלולים לעמוד בדרכה של הפיכה. 6 אכן, מפורסם סיפורם של עורכי הדין הפקיסטנים האמיצים אשר WILLIAM SHAKESPEARE, THE SECOND PART OF KING HENRY THE SIXTH Act 4, Scene 2.(1991) נילי כהן ציינה כי: "ומסתבר שהרושם שהותירה מערכת המשפט על שקספיר לא היה מזהיר במיוחד". נילי כהן "משפט ומשחק 'הסוחר מונציה' ו'התקלה'" ËÈÏ Ù נא (2011) , Penelope J. Corfield, Eighteenth-Century Lawyers and the Advent of the Professional Ethos, in DROIT ET SOCIÉTÉ EN FRANCE ET GRANDE BRETAGNE: LAW AND SOCIETY IN.FRANCE AND ENGLAND 103 (P. Chassaigne & J-P. Genet eds., 2003) ראו MICHAEL BURRAGE, REVOLUTION AND THE MAKING OF CONTEMPORARY LEGAL Michael Burrage, ו- PROFESSION: ENGLAND, FRANCE, AND THE UNITED STATES 5 (2006) Revolution and the Collective Action of the French, American, and English Legal (1988) 274 Professions, 13 LAW & SOC. INQUIRY 225, (טוען שלמהפכות האנגלית, האמריקנית והצרפתית הייתה שאיפה מהפכנית משותפת ליצור סדר משפטי חדש משפט ללא עורכי דין); John C. Frank, A History of Law and Lawyers, INTERNATIONAL ACADEMY OF TRIAL LAWYERS (1968): Every Utopia has been designed to dispense with the lawyers. The organized legal profession was abolished following the French Revolution, and after the Russian Revolution. In each case the attempt failed ; (last view ) יהושע גרוס "על שופטים ופרקליטים במחזות שייקספיר" ËÈÏ Ù מא (1993): , "למען הצדק ההיסטורי ראוי לציין כי דברים אלה הושמו בפיו של לא אחר מאשר È ˆ, כשהוא ומספר בעלי מלאכה נוספים חפצים להפיל את השלטון ולהקים תחתיו ממשל אנרכיסטי, שבו החוק יושם ללעג". DANIEL J. KORNSTEIN, KILL ALL THE LAWYERS?: SHAKESPEARE S LEGAL APPEAL (2005) המשפט כ תשע"ה

3 עריכת דין מהפכנית הפגינו ברחובות, כמעט היחידים מבין האליטה הפקיסטנית, כדי למנוע מהנשיא פרבז מושארף להשהות את החוקה הפקיסטנית בשנת עורכי הדין בפקיסטן ראו את עצמם כמגני הסדר החוקתי. התמונות שבהן רואים את עורכי הדין מפגינים ברחובות ומפונים בכוח על ידי כוחות משטרה הזכירו לרבים מה עורכי דין יכולים ואולי צריכים לעשות. 7 לאות סולידריות עם עורכי הדין הפקיסטנים, קיימו עורכי דין אמריקנים צעדת מחאה, ולשכת עורכי הדין האמריקנית אף העניקה את פרס שלטון החוק לשנת 2008 ל"אותם עורכי דין ושופטים בפקיסטן אשר הפגינו אומץ לב בהגנה על שלטון החוק במדינתם". 8 מאמר זה שונה באופיו ממאמרים רגילים העוסקים באתיקה מקצועית, שכן הוא עוסק, בעיקרו, לא בחובות האתיות של עורך דין במהלך עיסוקו המשפטי היומיומי, אלא דווקא בשאלת החובה האתית (או האחריות החברתית) המוטלת על עורך דין בפעולות לבר-משפטיות ובעיקר בפעולות הקוראות להפיכת הסדר המשפטי, החברתי או החוקתי הקיים. האם מוטלת על עורכי דין חובה אתית או אחריות חברתית בזמן מהפכה? אם כן, מהי? מאמר זה ינסה לשפוך אור על שאלות אלו המעלות דילמות עיוניות ומעשיות סבוכות; שאלות חשובות במיוחד בעת הזו שבה אנו עדים ל"מהפכות דמוקרטיות" במדינות השכנות לישראל. 9 בחלק הראשון של המאמר נציג את הגישה המסורתית כלפי הפרופסיה המשפטית כאל קבוצה שמרנית המעוניינת לשמר את הסטטוס-קוו, ומכאן ניתן להניח שתהא בעלת נטייה אנטי-מהפכנית. דוגמה לתפיסה זו ניתן אולי לראות בהיעדרם של משפטנים (ושל המשפט בכלל) במחאה החברתית ההמונית שהתרחשה בישראל בקיץ בחלק השני למאמר, נציג גישה שונה לפרופסיה המשפטית זו של עריכת דין מהפכנית. לפי תפיסה זו, עורכי דין יכולים להיות דווקא מהפכנים ובנסיבות מסוימות להוביל מחאות עממיות ואנטי-שלטוניות המבקשות לשנות את הסטטוס-קוו ובמקרי קיצון אף למוטט את הסדר המשפטי. נדגים תופעה זו באמצעות המעורבות של עורכי דין בגל המהפכות שהתרחש בשנים האחרונות ברחבי העולם הערבי. בחלקו השלישי של המאמר נציג דיון עיוני בשאלת החובות האתיות והחברתיות שחלות על עורכי הדין בעתות מהפכה. נטען כי עתות מהפכה מציגות בפני עורכי הדין דילמה מיוחדת, שבה מתנגשת החובה לשמר את הסדר המשפטי ולהגן על שלטון החוק (במובנו הפורמלי) עם החובה לשפר את הסדר המשפטי ולקדם את שלטון החוק (במובנו המהותי). לדוגמה זו ולדיון בה ראו Fred C. Zacharias, True Confessions About the Role of Lawyers in (2009) , REV. 1591,.a Democracy, 77 FORDHAM L. כדי לצפות בתמונות מהאירוע ראו 2007), In Pictures: Pakistan Lawyers Protest, BBC NEWS (March 12,. (last view ) ראו Taiyyaba Ahmed Qureshi, State of Emergency: General Pervez Musharraf s Executive Assault on Judicial Independence in Pakistan, 35 N.C.J. INT L L. & COM. REG. 485, ( ) ראו Kalkidan Obse, The Arab Spring and the Question of Legality of Democratic Revolution in Theory and Practice: A Perspective Based on the African Union Normative Framework, 27 L.J.I.L. 817 (2014); Haider Ala Hamoudi, Arab Spring, Libyan Liberation and the Externally Imposed Democratic Revolution, 89 DENV. UNI. L. REV. 699 (2012); Alfred Stepan & Juan J. Linz, Democratization Theory and the Arab Spring, 24(2) J..DEMOCRACY 15 (2013)

4 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן התנגשות זו מגיעה לשיאה כאשר מדובר במהפכות המבקשות לבצע שינוי משטרי ממשטר אוטוריטרי למשטר דמוקרטי. 10 החלק הרביעי יסכם את המאמר. טרם הדיון בתפקידם של עורכי דין במהפכות, ראוי להבהיר את כוונתנו במונח "מהפכה". לפי סיפור מפורסם של המהפכה הצרפתית, כאשר הדוכס רושפוקו-ליאנקור הודיע למלך לואי ה- 16 על ההשתלטות על הבסטיליה, זעק המלך "אבל אלוהים אדירים! זהו מרד!" בתגובה ענה הדוכס, "לא אדוני, זוהי המהפכה", לרמז שמדובר במעין כוח עליון. 11 למונח מהפכה אין הגדרה אחידה, ודיון נרחב במונח זה בוודאי חורג מגדרי המאמר. 12 מספיק, לענייננו, להשתמש בהגדרתו של אולריך פרוס,(Preuss) שלפיה האלמנט המכריע לשם הגדרת שינויים פוליטיים או חברתיים כ"מהפכניים" הוא אם שינויים אלה ממוטטים את הסדר הקיים ואת עקרונותיו הבסיסיים ומחליפים אותם בעקרונות חדשים. 13 לכן אין הכוונה בהכרח לשינוי או החלפה של החוקה באופן שאינו תואם את הליך השינוי החוקתי, במובנו של הנס קלזן,(Kelsen) 14 שכן שינוי מהפכני יכול להתרחש גם בדרכים חוקתיות. 15 יובהר, במונח "מהפכה" גם אין כוונתנו בהכרח ללחימה ברחובות, למלחמת אזרחים או לשפיכות דמים. אין בכך כדי להכחיש כי מהפכות רבות מלוות באלימות, אלא כדי להדגיש כי לשיטתנו אלימות אינה תנאי-בלעדיו-אין של מהפכה. 16 כך למשל ידועה תורת ההתנגדות הסבילה, שיסודותיה הונחו בחיבורו של הנרי על ההבחנה בין מהפכות דמוקרטיות לבין מהפכות שאינן דמוקרטיות ראו להלן פרק ג. 2. Eugene Kamenka, The Concept of a Political Revolution, in REVOLUTION 122, 125 (Carl J.Friedrich ed., 1966) המונח, Revolution ציין ברוס אקרמן, הוא: one of the slipperiest words in the modern.bruce ACKERMAN, WE THE PEOPLE: FOUNDATIONS 201 (1991) ראו.political vocabulary בהתאם להגדרת מילון אבן-שושן, "מהפכה" היא "1. הפיכה, הריסה, החרבה [...] 2. רבולוציה, הפיכה בכוח [...] 3. שנוי הפוך ופתאומי [...] 4. מצב של אי-סדר". כפי שיוסבר להלן, ההגדרה שאנו נוקטים רחבה יותר מהגדרות אלו. לאסופות מאמרים מצוינות בנושא משפט ומהפכה ראו REVOLUTIONS IN LAW AND LEGAL THOUGHT (Zenon Bankowski ed., 1991); SHAPING.REVOLUTION (Elspeth Attwooll ed., 1991) ULRICH K. PREUSS, CONSTITUTIONAL REVOLUTION THE LINK BETWEEN CONSTITUTIONALISM.AND PROGRESS 81 (Deborah L. Schneider trans., 1995) J.W. להרחבה ראו.HANS KELSEN, PURE THEORY OF LAW 209 (Max Knight trans., 1967) Harris, Kelsen, Revolutions and Normativity, in SHAPING REVOLUTION 1 (Elspeth Attwooll.ed., 1991) ראו Yaniv Roznai, Unconstitutional Constitutional Amendments: A Study of the Nature and Limits of Constitutional Amendment Powers (A thesis submitted to the Department of Law of the London School of Economics for the degree of Doctor of Philosophy, London, February 2014); Gary Jeffrey Jacobsohn, Making Sense of the Constitutional Revolution, 19.CONSTELLATIONS 164 (2012) Jes Bjarup, The Concept of Revolution, in REVOLUTIONS IN LAW AND LEGAL THOUGHT 22, (1991 ed., (Zenon Bankowski 27. מובן שהגדרה זו אינה מקובלת על ידי מלומדים מסוימים, הרואים באלימות תנאי הכרחי למהפכה. ראו, למשל, Tuan Samahon, Democracy, Violence and Constitutional Revision in the Shadow of Democratic Revolution Theory, 89 DEN. U. L..REV. 735, (2012) המשפט כ תשע"ה

5 עריכת דין מהפכנית בחיבורו של הנרי טורו,(Thoreau) 17 ושהוגשמה על ידי מובילי שינוי חברתי כגון גנדי ומרטין לותר קינג במאבקיהם לשוויון, חירות, כבוד וצדק. 18 עוד איננו מבחינים בין מהפכה חוקתית הבאה לשנות את השלטון מבלי לשנות מהותית את הסדר החברתי או בעלות קניינית ובין מהפכה חברתית, המאופיינת בחלוקה מחדש של עושר ושינויים בכללי קניין. 19 הגבול בין שני סוגי המהפכות דק ויש ביניהם, פעמים רבות, קשרי גומלין. 20 לאור כל זאת ברור שהגדרתנו למונח מהפכה רחבה יחסית וכוללת לא רק את המהפכות ה"קלאסיות" שמוטטו משטרים, אלא גם תנועות חברתיות שאפתניות פחות (ובהן המחאה החברתית של קיץ 2011 בישראל) המבקשות להשפיע על נורמות חברתיות, פוליטיות וחוקתיות ולשנותן שינוי מהפכני, כהגדרתנו לעיל. 21 בה בעת, יש להבחין בין מהפכה ובין רפורמה. 22 רפורמה יכולה לבצע שינויים מהותיים, אולם כאלו שאינם מחליפים את הסדר החוקתי הקיים באחד שדוחה או משנה את ערכי הבסיס עליו נשען הסדר החוקתי הקודם. 23 המילה הלטינית reformare (רפורמה) עצמה, משמעה לשנות דבר קיים ולהותיר את הסדר הקודם. 24 כפי שנרחיב להלן, כל מהפכה דורשת רפורמה, אך לא כל רפורמה היא מהפכנית. 25 מה שמייחד עריכת דין מהפכנית איננו רק עצמת השינוי המבוקש, אלא הדרך המבקשת להביא לשינוי זה באמצעים לבר-משפטיים במובן הצר (קרי, לא באמצעות ליטיגציה, חקיקה וכו'), כגון הצטרפות להפגנות ומחאות עממיות ברחובות (ואף הובלתן), שאינם "חלק מאשפת HENRY DAVID THOREAU, CIVIL DISOBEDIENCE: RESISTANCE TO CIVIL GOVERNMENT (The.Floating Press, 2009) (1849) ראו חיים כהן "על מרטין לותר קינג" ËÈÏ Ù כד , (1968). על גנדי כעורך דין, ועל משנתו בנוגע למשפט ראו REV. John Leubsdorf, Gandhi s Legal Ethics, 51 RUTGERS L..923 (1999) ראו למשל THEDA SKOCPOL, STATES AND SOCIAL REVOLUTIONS: A COMPARATIVE ANALYSIS (1979) OF FRANCE, RUSSIA & CHINA (נטען כי המהפכה האנגלית לא הייתה חברתית אלא פוליטית).,PREUSS לעיל ה"ש 13, בעמ' השוו לכך את הגדרתו של ברוס אקרמן למה שהוא מכנה scale revolution on a human ומגדירה כך: [A] self-conscious effort to mobilize the relevant community to reject Bruce ראו.currently dominant beliefs and practices in one or another area of social life.ackerman, Revolution on a Human Scale, 108 YALE L.J. 2279, 2283 (1999) ראו, למשל, REVOLUTIONS, Kai Nielsen, On The Choice Between Reform and Revolution, SYSTEMS, AND THEORIES ESSAYS IN POLITICAL PHILOSOPHY 155, 157 (H.J. Johnson, J.J. (1979 eds., Leach, & R.G. Muehlmann (לפיו במילה "רפורמה" הכוונה היא לתיקונים או שיפורים באמצעות הסרת טעויות, כשלים, ניצולים לרעה וכו'). Walter F. Murphy, Staggering Toward The New Jerusalem of Constitutional Theory: A.Response to Ralph F. Gaebler, 37 AM. J. JURIS. 337, (1992) Maria Borucka-Arctowa, Innovation and Tradition Against the Background of Revolutionary Changes of Law A Conceptual and Functional Analysis, in REVOLUTIONS.IN LAW AND LEGAL THOUGHT 79, 80 (Zenon Bankowski ed., 1991) ראו להלן בחלק ב. 2. להרחבה ראו,Roznai, Unconstitutional Constitutional Amendments לעיל ה"ש 15. לגישה שלפיה אין להפריז בהבחנות בין רפורמה ומהפכה וכי כל שינוי הוא חשוב ראו,Hamoudi לעיל ה"ש 9, בעמ'

6 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן הכלים הטבעית" של עורכי דין לביצוע שינויים. 26 כשם שציין רוברט גורדון בנוגע לעורכי הדין הפקיסטנים שאותם הזכרנו בתחילת המאמר: Anyone who watched the pictures of Pakistani lawyers, in their dark business suits and ties, out on the street in the thousands to protest [...] knew he was seeing something way out of the ordinary. We do not usually protests.associate lawyers with street 27 כפי שנדגים, במחאות רבות בעולם, בין היתר בפקיסטן, בהונג-קונג, בלוב, במצרים, בתוניס ובטורקיה, עורכי דין ביקשו להביא לשינוי חברתי בדיוק במקום שלא ציפו לראותם ברחוב. והם עשו זאת בכובעם כעורכי דין בעודם לבושים חליפות וגלימות שחורות. עוד יובהר כי איננו בוחנים, במאמר זה, סוג מסוים של עורכי דין, למשל "עורכי דין פרטיים", "עורכי דין בשירות המדינה" או "עורכי דין למען מטרה ציבורית", אלא מנסים להתייחס לפרופסיית עריכת הדין, באופן כללי. אנו מודעים, כמובן, לקושי המתודולוגי בהתייחסות כללית ומופשטת לציבור עורכי הדין כאל מונו-טיפוס של "עורך הדין". 28 ייתכן שיש להבחין בין סוגים שונים של עורכי דין, למשל עורכי דין במגזר הפרטי לעומת עורכי דין בשירות הציבורי, שהם, מצד אחד, ידו הארוכה של החוק ומן הצד האחר, משרתי הציבור, 29 ומשכך, ייתכן שיש להם תפקיד מיוחד בעתות מהפכה. 30 ייתכן גם שלעורך הדין הציבורי (או ראו דברי פרופ' דודי שוורץ כפי שהובאו אצל עידו באום ושני מזרחי "המחאה חושפת שיתוק בלשכת עורכי הדין" TheMarker (נבדק לאחרונה ב ). Robert W. Gordon, Are Lawyers Friends of Democracy?, in THE PARADOX OF PROFESSIONALISM: LAWYERS AND THE POSSIBILITY OF JUSTICE 31 (Scott L. Cummings ed., (2011. ראו גם את דברי אמיר פז-פוקס כפי שמצוטט אצל משה גורלי "'משפטנים אינם בנויים להוביל מחאה חברתית'" : ËÒÈÏÎÏÎ "דרכי ההתמודדות של עורכי הדין הן הצעדים הלגיטימיים של ניסוח מכתבים, הגשת עתירות, שתדלנות מושכלת בכנסת, לא ברחוב"; (נבדק לאחרונה ב ). ראו יצחק זמיר "האליטה המשפטית" ËÙ Ó יא (2007): , "מבחינת ההרכב המוסדי, האליטה המשפטית אינה עשויה עור אחד. היא מורכבת מקבוצות שונות, שאמנם יש להן הרבה מן המשותף, לא רק בהכשרה אלא גם בערכים, אך הן נפרדות זו מזו ואינן תלויות זו בזו". השוו ALLAN C. HUTCHINSON, LEGAL ETHICS AND PROFESSIONAL RESPONSIBILITY (2 nd ed..2006) ראו, למשל, אברהם וינרוט "שניות בתפקידי היועץ המשפטי לממשלה" ËÙ Ó ג 85 85, (1996): "קיים הבדל גדול בין עורך-הדין הפרטי, לבין עורך-הדין הציבורי. עורך-הדין הפרטי חב חובת אמון ללקוחו. היועץ המשפטי לממשלה חב חובת אמון לשלטון החוק". על עורכי דין בשירות הציבורי כחברים בקהילה המשפטית וכנציגי המדינה בעלי עצמאות ושיקול דעת ראו Gad Barzilai & David Nachmias, Governmental Lawyering in the Political Sphere:.Advocating the Leviathan, 3(2) ISRAEL STUDIES 30 (1998) התובע הציבורי בפרקליטות המדינה, למשל, מייצג אינטרס ציבורי ולכן מוטלות עליו חובות רבות שעשויות לנגוד את האינטרס הצר של "הצד" שהוא מייצג. ראו למשל מרדכי קרמניצר "תפקידו של התובע בהליך הפלילי" ÌÈÏÈÏÙ ה (1996); 173 מרים נאור "הפרקליט בשירות המדינה" ÌÈËÙ Ó כד (1995). 417 אפילו לעניין הסנגוריה הציבורית, ציין, למשל, השופט חשין בבג"ץ Ú Ú ' ÈÊÂÁÓ È Â Èˆ È Â Ò 4495/99 פ, "ד נג( 5 ) (1999) 629,625 כי: "דווקא אותם תפקידים רבי-חשיבות שהסניגוריה הציבורית ממלאת במשפט העונשין, דווקא הם מטילים עליה חובות-יתר, ואותן חובות-יתר המוטלות על סניגור מן הסניגוריה הציבורית מדמות המשפט כ תשע"ה

7 עריכת דין מהפכנית עריכת דין למען שינוי חברתי) חשיבות מיוחדת למאמרנו. עורך הדין הציבורי, כידוע, נתפס כ"פועל (באופן מלא או חלקי) מתוך מוטיווציה אידיאולוגית והזדהות עם מטרות פוליטיות מסוימות [...] הוא שואף להגשים, באמצעות עבודתו המקצועית, מטרות חברתיות ופוליטיות רחבות, תוך נכונות, ולפעמים שאיפה מוצהרת, לגרום לשינוי ההסדרים החברתיים הנורמטיביים הנוהגים". 31 ההתמקדות בקהילה המשפטית כקבוצה שלה תיתכן מחויבות מיוחדת בעת מהפכות, נובעת מכך שכקבוצה בעלת מיומנות מיוחדת בחוק ומשפט ואחריות, כפי שנרחיב במאמר זה בדבר שלטון החוק, לקהילה המשפטית תיתכן מסוגלות ייחודית לקדם מטרות דמוקרטיות ולהיאבק נגד גורמים סביבתיים ופוליטיים אוטוריטריים המאיימים על החברה, למשל כמגני זכויות אדם. 32 עם זאת, חשוב לציין כי אנו מתמקדים בפרופסיה של עורכי הדין, ולא אך במשפטנים, ראשית, היות שעורכי דין כזרועו הארוכה של שלטון החוק חבים בחובות אתיות שונות שמשפטנים שאינם עורכי דין אינם חבים בהן, ושנית, ואולי חשוב מכך, הפרופסיה המשפטית אינה רק משכילה, היא גם מאוגדת, פעילה ועצמאית (לכל הפחות בכך שהיא נפרדת ממוסדות המדינה). 33 אנו מבקשים לפתוח דיון כללי באשר למחויבות החברתית והחובה האתית בעתות מהפכה, שיוכל לשמש נקודת פתיחה למחקרים ספציפיים יותר תאורטיים ואמפיריים בדבר תפקידי עורך הדין במהפכה. במקום אחר, אחד מאתנו דן בתפקידם של עורכי הדין במהפכות הגדולות עצמן לחובות-היתר המוטלות על פרקליט מפרקליטי המדינה." ראו מנגד יואב ספיר "מה מחייבת האצילות? ייצוג פרטי וייצוג ציבורי בפלילים, אתיקה מקצועית וטובת הלקוח" ÈÂ ÈÂÈ ÙÒ È Â ÈÏÈÏÙ ËÙ Ó ÏÚ , (דרור ארד-אילון, יורם רבין ויניב ואקי עורכים, 2009) (הטוען כי סנגורים ציבוריים כמו פרטיים "חייבים בראש ובראשונה חובת נאמנות ללקוחותיהם, ולא ניתן לצפות מהם כי יקריבו את האינטרס של לקוחותיהם על מזבח האינטרס הציבורי" וכי "על הסנגורים הציבוריים חלה אפוא אותה מערכת של כללי אתיקה מקצועית החלה על כל סנגור"). יואב דותן "עורך הדין, המטרה הציבורית והלקוח האינדיווידואלי התבוננות אמפירית ראשונית בשאלת ההצלחה היחסית של עורכי-דין ציבוריים בבית-המשפט" ËÙ Ó È ÂÈÚ כג ,.(2000) ראו למשל Okechukwu Oko, Lawyers in Chains: Restrictions on Human Right Advocacy (1997) 260 J. 257,,Under Nigeria s Military Regimes, 10 HARV. HUM. RTS. וכן בעמ' :286 The legal profession, more than any other group, is uniquely situated to act as a countervailing force to despotism and tyranny. Lawyers must champion society s effort to develop a civil society that holds rulers accountable for violations of legal rights and in which civil liberties are respected. Citizens expect lawyers to openly condemn human rights violations whenever they occur, provide legal assistance to victims of human rights.violations, and exert moral leadership בכך עורכי דין נבדלים לא רק ממשפטנים שאינם עורכי דין, אלא גם ממשפטנים אחרים שונים המשרתים במוסדות המדינה ונחשבים כנציגיה. ראו Gordon, Are Lawyers Friends of especially in societies where lawyers have :35 לעיל ה"ש,27 בעמ',Democracy? established independent judiciaries and bar associations, they may serve as centers of.resistance to novel impositions of authority

8 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן באנגליה, באמריקה ובצרפת. 34 נטען שם כי פרופסיה משפטית מאורגנת יכולה לתרום משמעותית לרפורמות מבניות-מוסדיות של החברה, 35 וכי בתקופות של שינויים חוקתיים מהפכניים, ובייחוד כאשר המדינה מצויה בתהליך של בנייה והיווסדות, עורכי דין זכו לרלוונטיות פוליטית משמעותית. עורכי הדין נתנו מענה לשאלות פוליטיות בהקשר קווזי- משפטי, סיפקו טיעונים חוקתיים ונטלו חלק בהנהגה הפוליטית כל האלמנטים שאפשרו את המהפכות. 36 במשך למעלה משלוש מאות שנים, העיצוב המודרני של הליברליזם הפוליטי חב רבות לפעילותם של עורכי דין. 37 אכן, עורכי דין היו כה בולטים במסורת המהפכנית עד כדי כך שסוציולוגים של המשפט התלבטו כיצד יהא זה מדויק יותר לכנותם: שמרנים או מהפכניים? 38 א. התפיסה המסורתית של עורך הדין: שמרנות 1. תכונותיו השמרניות של עורך הדין מעורבותם של עורכי דין במהפכות נראית תמוהה במבט ראשון. המערכת המשפטית מוכרת, ככלל, כמוסד שמרני. 39 כשכבה מעמדית, לאליטה השמרנית של עורכי הדין תפקיד מרכזי ראו Yaniv Roznai, Revolutionary Lawyering? On Lawyers Social Responsibility and Roles (2013) L.J. 353,.During a Democratic Revolution, 22 S. CAL. INTERDISC. על מעורבותם של עורכי הדין במהפכות הללו ראו גם Lois.G Schwoerer, The Role of Lawyers in the Revolution of , DIE ROLLE DER JURISTEN BEI DEI ENTSTEHUNG DES MODERN STAATES 473 (Roman Schnur ed., 1986); Erwin C. Surrency, The Lawyer and the Revolution, 8 AM. J. LEGAL HIST. 125 (1964); DAVID A. BELL, LAWYERS AND CITIZENS: THE (1994) FRANCE.MAKING OF A POLITICAL ELITE IN OLD REGIME חשוב לדעת שגם במדינות אחרות, עורכי דין לקחו חלק פעיל במהפכות. כך למשל עורכי דין שיחקו תפקיד משמעותי בהיסטוריה המהפכנית של הונגריה. מקורה של מהפכת 1848 נגד השיטה הפאודלית למען עצמאות לאומית הוא בתנועה של סטודנטים למשפטים, והפרלמנט של 1848 הורכב מאחוז גבוה של עורכי דין. מאוחר יותר, עורכי דין לקחו גם חלק מרכזי במעבר מקומוניזם לדמוקרטיה. ראו Andras Sajo, The Role of Lawyers in Social Change: Hungary, 25 CASE W. RES. J. INT L L..137, 138, 142 (1993) Peter Grajzl & Peter Murrell, לעיל ה"ש.34 ראו גם,Roznai, Revolutionary Lawyering? Lawyers and Politicians: The Impact of Organized Legal Professions on Institutional.Reforms, 17 CONSTITU. POLIT. ECON. 251 (2006) Peter van den Berg, Lawyers as לעיל ה"ש.34 ראו גם,Roznai, Revolutionary Lawyering? Political Enterpreneurs? A Historical Perspective on the Contribution of Lawyers to Legal Integration in Europe, in LAWYERS CIRCLES: LAWYERS AND EUROPEAN LEGAL.INTEGRATION 161 (Alex Jettinghoff & Harm Schepel eds., 2004) ראו כללי Terence C. Halliday & Lucien Karpick, Politics Matter: A Comparative Theory of Lawyers in the Making of Political Liberalism, in LAWYERS AND THE RISE OF WESTERN.POLITICAL LIBERALISM 15 (Terence C. Halliday & Lucien Karpick eds., 1997) Lawrence M. Friedman, Lawyers in Cross Cultural Perspective, in LAWYERS IN SOCIETY 1,.20 (Richard Abel & Philip Lewis eds., 1989) Edgar Bodenheimer, The Inherent Conservatism of the Legal Profession, 23 IND. L. J. 221.(1948) ראו גם,HUTCHINSON לעיל ה"ש,28 בעמ' :32 oxymoronic Radical Lawyering is an המשפט כ תשע"ה

9 עריכת דין מהפכנית דווקא בשימור הסטטוס-קוו. 40 למעשה, יש שטענו כי מעטים הם עורכי הדין המוטרדים מבעיות במדיניות ציבורית וחברתית ובעלי נכונות להשתמש בכישוריהם המשפטיים כדי לקדם מדיניות כאמור. 41 מרביתם, ממשיך הטיעון, נוטים לשדר אדישות קולקטיבית ולהיות א- פוליטיים בתפקידם המקצועי. קבוצה קטנה בלבד של עורכי דין רואה עצמה כמחויבת לשינוי חברתי ומוכנה לעשות הקרבות כלכליות למטרות חברתיות וליברליות. 42 כך, לדוגמה, עריכת דין חברתית אינה פופולרית לא רק משום שאינה מייצרת הכנסה מרובה, אלא גם מפני שעורך הדין החברתי נתקל בקשיים ייחודים, שכן הוא פועל בסביבה רווית אינטרסים, אשר עשויה לחדד את המתח שבין זהותו המקצועית לבין זהותו הפוליטית. הוא מנהל מגע מתמיד עם מגוון רב של גורמים (עורכי דין, פוליטיקאים, פקידי ממשל, שדלנים) הפועלים בזירה שכללי המשחק והאתיקה שלה עמומים. 43 לכן ישנם סוציולוגים של המשפט אשר טענו כי ככלל, לעורך הדין אין הרבה מה להציע לתנועות לשינוי חברתי. 44 פרט לרעיון של אליטה משפטית המעוניינת לשמר את מעמדה, ניתן למנות כמה טעמים עיקריים מדוע מאפייניו של עורך הדין נוגדים מהפכניות. 45 Amy E. Black & Stanley Rothman, Shall We Kill All the ראו גם.pursuit of the first order Lawyers First: Insider and Outsider Views of the Legal Profession, 21 HARV. J.L. & PUB. (1998) 842 POL Y,835 (המציינים כי ככלל, כקבוצה, שופטים נוטים להיות יותר שמרנים מעורכי דין. עם זאת, יש לזכור כי ניתן לייחס נתון זה לעובדה כי שופטים רבים מאלו המסוקרים במאמר מונו לכס השיפוט בתקופה שבה השלטון היה שמרני יותר מן השלטון המכהן בעת כתיבת המאמר). JEROLD S. AUERBACH, UNEQUAL JUSTICE: LAWYERS AND SOCIAL CHANGE IN MODERN Wolfgang G. לעיל ה"ש,39 בעמ' ראו גם,Bodenheimer ;AMERICA 279 (1977) Friedmann, The Role of Law and the Function of the Lawyer in the Developing Countries, 17 VAND. L. REV. 181, 181 (1963): The fact that in revolutionary and other radically progressive societies [...] the function and status of the lawyer tend to be modest underlines the traditionally conservative function of the lawyer as a defender of established interests.rather than an innovator ראו, למשל, זמיר "האליטה המשפטית", לעיל ה"ש 28, בעמ' 674. STUART A. SCHEINGOLD, THE POLITICS OF RIGHTS: LAWYERS, PUBLIC POLICY, AND POLITICAL CHANGE 170 (2 nd ed. 2004); Daniel J. Dykstra, Legislation and Change, WIS. L. REV. 523 (1950); Richard L. Abel, Lawyers and the Power to Change, 7 LAW & POL. INT. BUS. 5, 6 7 (1985); Richard L. Abel, Lawyers for Liberalism: Axiom, Oxymoron, or Accident?, A Review of Lawyers and the Rise of Western Political Liberalism, 1 BOOKS ON LAW 9.(Terence C. Halliday & Lucien Karpik eds., 1998) ראו דבי גילד-חיו וסיגל שהב "עריכת-דין חקיקתית ככלי לשינוי חברתי" ËÙ Ó È ÚÓ ב 77 69,.(2009) Maureen Cain, The Symbol Traders, in LAWYERS IN A POSTMODERN WORLD: TRANSLATION.AND TRANSGRESSION 15, 46 (Maureen Cain & Christine B. Harrington eds., 1994) ראו REV. 125, Richard Wasserstrom, Lawyers and Revolution, 30 UNI. PITTS. L..(1968)

10 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן ראשית, ההכשרה המשפטית מדגישה את כיבוד מוסדות המשפט והשלטון. 46 עורכי דין דוגלים ביישוב סכסוכים באמצעות הליכים משפטיים, בדרכי שלום ולא בפעילות בלתי-חוקית, ובוודאי לא בדרך מהפכנית שתכליתה לעתים למוטט את הסדר המשפטי. עמד על כך אמיר פז- פוקס בניסיון להסביר את היעדרותם של משפטנים ממחאת קיץ 2011 בישראל: "אפיקי הפעולה שהמשפטן לומד לצעוד בהם הגשת עתירות, ניסוח מכתבים, שתדלנות מושכלת הנם בעלי מכנה משותף ומובחן: פעולה בגבולות מסגרת מתוחמת היטב של מהלכים "לגיטימיים" ורצויים. החינוך המשפטי, בישראל ובעולם, מקנה לדורות של סטודנטים כלים ויכולות להשיג את המיטב עבור לקוחותיהם במסגרת השיטה, ובמידת הצורך לפעול (באופן תחום ומוגדר היטב) לשינוי כללים מסוימים. אולם תחושת העוצמה ששואב המשפטן מהישגיו במסגרת השימוש בכלים אלה, מוצדקת ככל שתהא, גם מדחיקה, מבחינה תודעתית, את האפשרות לפעול בדרך ששוברת כלים ושוברת כללים". 47 לאור ההכשרה הפורמלית של עורכי דין, המתמקדת בפעולה בתוך מערכת נתונה של כללים, קשה לעתים לדמיין שעורכי דין רבים ינקטו דרכי פעולה המבקשות לקרוא תיגר על אותם כללים עצמם. שנית, כאשר אדם הוא עורך דין הוא בעל תפקיד מוסדי, או למצער קווזי-מוסדי, הוא "שר החוק" Law) (Minister of the או, בכל הנוגע ליחסיו עם הרשות השופטת, "קצין בית המשפט" Court).(Officer of the 48 יחד עם בית המשפט, עורך הדין נתפס כמשרת החוק הבא לסייע לטענה כי לימודי המשפטים מסייעים בשמירת הסטטוס-קוו ראו, למשל, Kennedy, Duncan Legal Education as Training for Hierarchy, THE POLITICS OF LAW: A PROGRESSIVE 1998) ed..critique 54 (David Kairys ed., 3 rd ראוי אולם לציין שעשוי להסתמן שינוי מסוים בלימודי המשפטים, ראשית, שכן כיום נלמדים קורסים שונים המפרטים על גישות ביקורתיות על המשפט, ושנית, בזכות הקליניקות השונות המכשירות סטודנטים לקחת חלק במאבקים לשינוי חברתי. ראו, למשל, נעמי לבנקרון "העז, הקליניקה וסחר בנשים" ËÙ Ó È ÚÓ א (2008). 79 על שיטת הלימוד הפורמליסטית של החינוך המשפטי בשנים המוקדמות של מדינת ישראל ועל השינוי לכיוון אנטי-פורמליסטי ראו מנחם מאוטנר ÈËÙ Ó ÍÂ ÈÁ ÏÚ (2002). לדיון ביקורתי בדבר ההנחה כי פורמליזם אפיין את החינוך המשפטי בראשית שנות האוניברסיטה העברית בירושלים ראו גיא קלס "אוניברסיטה בגלות: ההיסטוריה של החינוך המשפטי בעשור הראשון למדינה" ÌÈËÙ Ó מא (2011). 605 אמיר פז-פוקס "משפט תחת מחאה: המשפטנים והמחאה החברתית של קיץ 2011" È ÚÓ ËÙ Ó ד.(2011) 99,93 מאיר שמגר "על האתיקה של המשפטן" ËÙ Ó È ÂÈÚ יא (1986) , חובה זו חלה כאשר מדובר בשיטת משפט אדברסרית. ניתן אפוא לכנותה "אתיקה אדברסרית". ייצוג לקוחות בבתי משפט מאפיין עורכי דין רבים אך ודאי שלא את כולם שכן רבים מעורכי הדין אינם עוסקים בייצוג לקוחות בבתי משפט, למשל יועצים משפטיים בחברות, כך שעורכי דין רבים כלל אינם מצויים בסיטואציות אדברסריות. ראו L. Harold Levinson, Making Society s Legal System Accessible to Society: The Lawyer s Role and its Implications, 41 VAN. L. REV. 789, (1988) המשפט כ תשע"ה

11 עריכת דין מהפכנית למערכת השיפוטית לברר את המחלוקת נשוא הסכסוך המשפטי ולהגיע לחקר האמת. 49 כקצין בית המשפט, מוטלות הגבלות מפורשות ומשתמעות על יכולת ומרחב הפעולה שלו. 50 ישנם דברים שהוא פשוט לא יכול לעשות מבלי לחדול מתפקידו כעורך דין. לכן טענה ננסי פוליקוף (Polikoff) שתפקידיו המשפטיים והאקטיביסטיים של עורך הדין חייבים להיות מופרדים לחלוטין, בייחוד כאשר זה האקטיביסטי מערב מרי אזרחי. התנהגות אקטיביסטית של עורך הדין כאשר הוא אמור לשרת כ"קצין בית המשפט" פוגעת בלגיטימיות שלו. 51 לאור כל אלה, ציין פז-פוקס, "כללי האתיקה המוטמעים בעורכי-הדין, באופן ישיר או עקיף, והשרשת התפיסה שהם ידו הארוכה של שלטון החוק,,officers of the court מחדירים בהם את תחושת הגבולות אשר רחוקה מאוד מהמאפיינים האנרכיסטיים במידת מה שבאו לידי ביטוי במחאה". 52 שלישית, עורך הדין בתפקידו ככזה, משחק תפקיד שבהכרח אינו ביקורתי באופן רדיקלי. אף אם עורך הדין יכול להיות ביקורתי כלפי הלקוח שלו, הרי מהות תפקידו להיכנס לנעלי הלקוח ולייצג באופן המיטבי את האינטרס שלו בזירה המשפטית. לעורך הדין אין צורך, מבחינת הלך הרוח, להיות מעורב במחשבה רדיקלית ביקורתית. אכן, מחקרים מלמדים שהאוריינטציה הקוגניטיבית של עורכי דין לאו דווקא כאוכלוסייה משכילה או ממעמד חברתי בינוני-גבוה היא כזו שעורכי דין מקבלים, בשונה מקבוצות בוגרים אחרות, ובצורה ראו REV. Michele Taruffo, The Lawyer s Role and The Models of Civil Process, 16 ISR. L. (1981) 5; לימור זר-גוטמן "חובת עורך-הדין לא להטעות את בית-המשפט" ËÙ Ó È ÂÈÚ כד (2000) , להרחבה בדבר חובותיו של עורך הדין כלפי מערכת המשפט בכלל ובית המשפט בפרט ראו לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך הדין" ÈÏ È ÔÈ ÔÂÓ Â ÂÁ (רות פלאטו-שנער ויהושע (שוקי) שגב עורכים, עתיד להתפרסם 2015). Robert J. Martineau, The Attorney As An Officer Of The Court: Time To Take The Gown Christian Doerfler, The Duty לדיון ראו.Off The Bar, 35 S. C. L. REV. 541, (1984) of The Lawyers As An Officer Of The Court, 20 LAW STUD. HELPER 72, (1912); E.W. Timberlake, Jr., The Lawyer As An Officer Of The Court, 11 VA. L. REV. 263, 268, (1925); Isaac M. Meekins, The Lawyer As An Officer Of The Court His Duty To The Court In The Administration of Justice, 4 N.C. L. REV. 95 (1926); Eugene R. Gaetke, Lawyers As Officers of the Court, 42 VAND. L. REV. 39 (1989); James A. Cohen, Lawyer Role, Agency Law, and the Characterization Officer of the Court, 48 BUFF. L. REV. 349.(2000) Nancy D. Polikoff, Am I My Client?: The Role Confusion of A Lawyer Activist, 31 HARV..C.R.-C.L. L. REV 443, (1996) פז-פוקס, לעיל ה"ש

12 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן מכרעת, את הסדר המשפטי-חברתי כפי שהוא. 53 לכן לא ניתן לצפות מעורכי הדין להיות חיל החלוץ בתנועות לשינוי חברתי. 54 אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שבמסגרת ההכשרה האקדמית של החשיבה המשפטית, ועבודתם הפרקטית, עורכי דין מעורבים בחשיבה הקרויה בלוגיקה סילוגיזם (syllogisms) חשיבה של דדוקציה, היקש. הליך חשיבה זה במקצוע המשפטי מבוסס על הנחה ראשית, על הנחה משנית ועל מסקנה הנובעת מהן, ומיוחסת לעתים כאל טעם הפסק decidendi).(ratio 55 בייעוץ וייצוג לקוח, עורך הדין בוחר כלל משפטי (הנחה ראשית) שיטען במשפט. אולם מרבית מאמציו יתמקדו בסיפוק העובדות הנטענות על ידי הלקוח, ובהוכחה שההנחה המשנית חלה על הלקוח. כך, לדוגמה ברמת הפשטה גבוהה: הנחה ראשית (הכלל המשפטי) רצח הוא פשע של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה. הנחה משנית (נסיבות) הלקוח גרם למותו של אדם אך ללא כוונה. מסקנה הלקוח לא ביצע רצח. הליך זה לעתים רחוקות מותיר מרווח לבחינה ביקורתית של הכלל המשפטי עצמו. משפטית, קל מאוד לחפש פתרון דידקטי שייפול בגדרי התקדים המשפטי המחייב. אין צורך לתור אחר כלל משפטי חדש. לכן, מצד אחד, "עקרון התקדים", כתבה נילי כהן, "הוא חלק מאותו מנגנון משמר, המאפשר למשפט לפעול כיצירה תרבותית וחברתית מתמשכת", 56 אך מן העבר השני, עיקרון זה הוא אנטי-מהפכני: "קיימים הבדלים משמעותיים בין הצורך של תנועות חברתיות להשיג שינוי מידי וכולל לבין שיטת "התקדים המחייב" decisis) (stare שהיא הדרגתית, צורכת זמן רב, מוגבלת להכרעות במסגרת של סכסוך משפטי מוגדר (lis) וחייבת להיבנות במסגרת טקסט משפטי מסוים". 57 פעילות מהפכנית מנוגדת אפוא לחושיו של עורך הדין המורגל להדריך את חשיבתו בהתאם לחקיקה, תקדימים ולדוקטרינות משפטיות קיימות. 58 לכן, אולי, כתב וויליאם קוויגלי (Quigley) שכדי להיות עורך דין מהפכני, על אדם לשכוח את מרבית מה שלמד בבית הספר למשפטים. 59 Lawrence J. Landwehr, Lawyers as Social Progressives or Reactionaries: The Law and (1982) 48 REV. 39,.Order Cognitive Orientation of Lawyers, 7 LAW & PSYCHOL. עם זאת, מעניין לציין כי מחקרים מראים שלימודי המשפטים אינם משפיעים על שיקול הדעת המוסרי של סטודנטים. ראו Maury Landsman & Steven McNeel, Moral Judgment of Law Students across Three Years: Influences of Gender, Political Ideology and Interest in Altruistic Law.Practice, 45 S. TEX. L..REV. 891 (2004),Landwehr לעיל ה"ש 53. לדיון ראו (1964); JULIUS STONE, LEGAL SYSTEM AND LAWYERS REASONINGS Thomas Halper, Logic in Judicial Reasoning, 44 IND. L. J. 33, 42 (1968); H. K. Lücke,.Ratio Decidendi: adjudicative Rational and Source of Law, 1 BOND. L. REV. 36, 46 (1989) נילי כהן "זיכרון, שכחה ותקדים" ËÙ Ó יג (2008) , לעניין זה נמליץ לעיין במאמרו של עמרי בן-צבי "התקדים כמוסד פילוסופי" ÌÈËÙ Ó מ (2011). 777 גד ברזילי "המשפט כשדה במסגרת של כוח פוליטי: האם בתי משפט הם נשאי שינוי חברתי- פוליטי, ואם כן כיצד?" Ì? Â Á ËÙ Ó 107, 116 (דפנה הקר ונטע זיו עורכות, 2010). Subha Dhanaraj, Comment Making Lawyers Good ;50 49 לעיל ה"ש,53 בעמ',Landwehr.People: Possibility or Pipedream?, 28 FORDHAM URB. L. J. 2037, 2066 (2001) William P. Quigley, Revolutionary Lawyering: Addressing the Root Causes of Poverty and.wealth, 20 WASH. U. L.J. & POL Y 101, 148 (2006) המשפט כ תשע"ה

13 עריכת דין מהפכנית רביעית, במסגרת תפקידו, על עורך הדין להבטיח את התועלת המרבית שהוא יכול להשיג עבור הלקוח. הלך מחשבה זה אינו מוביל לחד-מחשבתיות המאפיינת מהפכניות רדיקליות, אלא דווקא לפשרנות, להתאמה ולהסדר. עורך הדין מעריך מה המרב שהוא יכול להשיג עבור הלקוח ומתפשר על כך בשמחה כשהוא יכול. כמו כן, בהתאם לכללי האתיקה המקצועית, עורך הדין נדרש לייצג את הלקוח בנאמנות. 60 מובן שלעתים האינטרס הציבורי והאינטרס של הלקוח יחפפו. 61 אולם, כאשר אלו מתנגשים אם הלקוח מבקש דבר המיטיב עמו אך מזיק לציבור כן יהי. לפי הגישה המסורתית, רק במקרים חריגים, שבהם הנזק הציבורי יהיה משמעותי, רשאי עורך הדין לפעול נגד האינטרס של הלקוח. 62 גישה מסורתית זו, אף על פי שזכתה לביקורת רבה לאחרונה, 63 הביאה לטענה שכמי שמייצגים לקוחות, על עורכי הדין מוטלות חובות והגבלות בדבר יכולתם לנוע בחופשיות כמייצגי שינוי חברתי. 64 לבסוף, ראוי לציין שעורכי דין רבים, העובדים בתחום התאגידי והמסחרי, מייצגים ונשענים (בעיקר בשוק כלכלי קטן) על בעלי הון שהם מטבעם שמרנים ובעד שימור הסטטוס קוו. ייתכן שעורכי דין אלו סבורים ששינויים חברתיים יביאו לפגיעה בבעלי ההון ובהתאם לפגיעה ראו ס' 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961 : "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט"; כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו 1986 : "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". השוו A.B.A.,.COMPENDIUM OF PROFESSIONAL RESPONSIBILITY RULES AND STANDARDS 264 (2007) לפי הגישה המקובלת בספרות, לעורך הדין שלוש נאמנויות: כלפי הלקוח; כלפי עצמו; וכלפי בית המשפט והחברה. ראו זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך הדין", לעיל ה"ש 49. נציין כי אמנם עורכי דין מייצגים את האינטרסים של הלקוחות שלהם, אולם יש להם גם אחריות לגבי שלמותה ומוסריותה של שיטת המשפט המסדירה את הסדר הציבורי שבו מבקשים לממש את אותם אינטרסים פרטיים. בכך, עורכי הדין מגשרים בין החיים הפרטיים ובין העולם הציבורי. ראו Anthony T. Kronman, The Law as a Profession, in ETHICS IN PRACTICE: LAWYERS ROLES,.RESPONSIBILITIES, AND REGULATION 29, 36 (Deborah L. Rhode ed., 2000) לביטוי של תפיסת יסוד זו ראו: Monroe H. Freedman, Professional Responsibility of the.criminal Defense Lawyer: The Three Hardest Questions, 64 MICH. L. REV (1966); לסקירה היסטורית ראו Carol Rice Andrews, Ethical Limits on Civil Litigation Advocacy: A.Historical Perspective, 63 CASE WES. RES. L. REV. 381 (2012) לביקורת ראו, למשל, נטע זיו "אחריות עורך הדין כלפי נפגעי הייצוג מאחריות מוסרית לאחריות משפטית" ÔÈ ÌÈ Â א (2004); , לימור זר-גוטמן "עם כל הכבוד ללקוח" (2012). 2 17, ÔÈ Í ÂÚ באופן דומה לביקורת על גישה זו, הפסיקה הישראלית קבעה כי ככלל אין התנגשות בין חובת הנאמנות ללקוח ובין חובת הנאמנות לבית המשפט ומקום בו קיימת התנגשות, אזי חובת הנאמנות לבית המשפט גוברת. ראו למשל בג"ץ Ë Ò ÈÂ Ë Ò Ê Ó 29/52 È Ó ' Á Ó פ, "ד ו (1952) 670 ע; "א "ÂÚ 6185/00 ÂÙÈ- " È ÈÚ ˆÚÂÓ ' ÏÂ Ù Ï È פ, "ד נו( 1 ) (2001). 366 על פרשת Á ראו לימור זר-גוטמן "לשאלת היחס בין חובת עורך הדין כלפי בית המשפט וחובתו כלפי הלקוח" Â È Ò 57 (2001). 3 לדיון כללי בדבר חובות האמון של עורך הדין במשפט הישראלי ראו זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך הדין", לעיל ה"ש.49 Kevin R. Johnson, Lawyering For Social Change: What s A Lawyer To Do?, 5 MICH. J. RACE & L. 201, 228 (1999); James E. Moliterno, The Lawyer As Catalyst of Social Change,.77 FORDHAM L. REV. 1559, (2009)

14 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן.2 בפרנסתם. 65 כך, למשל, ציין גד ברזילי שבישראל, עורכי הדין, שנהנו מן הצמיחה הכלכלית, נטלו חלק מרכזי בליברליזציה של הכלכלה הישראלית. 66 עוד בשנת 1835 כתב אלקסיס דה-טוקוויל (Tocquevill) שאנשים שהקדישו את עצמם ללימודי משפטים, גוזרים מן המקצוע המשפטי הרגלים מסוימים של סדר וחיבה לפורמליות שהופכים אותם באופן טבעי לעוינים לרוח מהפכנית. 67 מעורבות מהפכנית של עורכי דין כמו זו שאנו עומדים להציג בפרק הבא, היא אפוא תמוהה, שכן, כפי שציינו אלמוג וברזילי, המשפט מסמל יציבות ושימור הסטטוס-קוו הכלכלי, החברתי והפוליטי, ואילו מנגד מחאה מסמלת את הצורך לשנות מן היסוד סטטוס-קוו זה. 68 הרעיון כולו של עריכת דין מהפכנית נראה כמו אוקסימורון. 69 היעדרם של עורכי דין מהמחאה החברתית של קיץ 2011 בישראל התפיסה השמרנית שמובאת לעיל נדמה כי אפיינה את הפרופסיה המשפטית בישראל, לכל הפחות בעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה. עד שנות השישים של המאה הקודמת, התמקדו עורכי הדין בזירה הפרטית ובענייניהם הפרטיים ונעדרו מדיונים ציבוריים. עם השנים, בעקבות המשפטיזציה שעברה על החברה הישראלית והגידול החד במספר עורכי הדין, הפכו עורכי דין מעורבים יותר ויותר בארגונים חברתיים ובעמותות ללא כוונות רווח. 70 על אף עידו באום "עורכי הדין זנחו תפקידם; הם אדישים או מעדיפים לשרת את בעלי ההון" The Marker (נבדק לאחרונה ב ). ראו גם Democracy?,Gordon, Are Lawyers Friends of לעיל ה"ש,27 בעמ' :32 societies, In most most of the time, most lawyers are agents of the relatively powerful and wealthy the state and powerful private associations like large landowners and corporations. You can usually although not infallibly predict what side lawyers will take in political contests by.identifying the strategies and alliances of their principal patrons and clienteles גד ברזילי "השפה הדו-ערכית של עורכי דין בישראל: פוליטיקה ליברלית, כלכלה ליברלית, שתיקה והתנגדות" ËÙ Ó טו.(2010) 204,195 ALEXIS DE TOCQUEVILLE, DEMOCRACY IN AMERICA 243 (J.P. Mayer & Max Lerner eds.,.george Lawrence trans., Harper & Row 1966) (1835) Shulamit Almog & Gad Barzilai, Between Citizenship, Equality, and Law: The Language of (2012) 201 REV..the Summer 2011 Social Protests, 27(2) ISR. STUD. לדיון ראשוני כללי בדבר משפט ומחאות חברתיות (בהתמקדות בעיקר באמריקה הליטינית) ראו Gargarella, Robert.Law and Social Protests, 6 CRIM. L. PHIL. 131 (2012) שהרי law. [R]evolution [ ] is antithetical to the idea of ראו,Bodenheimer לעיל ה"ש,39 בעמ' 228. ראו ברזילי "השפה הדו-ערכית של עורכי דין בישראל", לעיל ה"ש 66. לדיון כללי בדבר התפתחות הפרופסיה המשפטית בישראל ראו, למשל, Professionalism, Neta Ziv, Combining Nation Building and Public Service; The Professional Project of The Israeli Bar 1928 (2003) 1621 REV., FORDHAM.L לדיון בדבר המשפטיזציה של החברה הישראלית ראו אמנון רובינשטיין Ú ÈÁÈ (2001); יצחק גל-נור "על המשפוט של החיים הציבוריים בישראל" Ï ÓÓÂ ËÙ Ó ז (2004); 355 עילי אהרנסון "המשפטיזציה של התרבות הפוליטית בישראל: כיצד היא השפיעה על הדיון הציבורי בסוגיות אמנציפטוריות?" ËÙ Ó È ÂÈÚ לא 157 (2008). התגברות המשפטיזציה, העדפת תורת משפט של ערכים על פני פורמליזם, וצמצום המשפט כ תשע"ה

15 עריכת דין מהפכנית שינויים אלה, נדמה כי התפיסה השמרנית של הפרופסיה המשפטית באה לידי ביטוי במחאה החברתית שהתרחשה בישראל בשנת בקיץ 2011 יצאו לרחובות מאות אלפי אזרחים וצעדו בהפגנות בעודם קוראים: "העם דורש צדק חברתי". 71 אכן, לא כל מחאה חברתית היא מהפכה, 72 והמחאה החברתית לא הגיעה בעצמתה לרמה של מהפכה. 73 עם זאת, היא כללה מאפיינים מהפכניים ואף שלטה בה טרמינולוגיה מהפכנית. 74 כך למשל התעוררות המונים שיוצאים להפגנות מחאה ברחוב מאפיינת מהפכות רבות שהחלו על ידי מחאות עממיות של מעמדות שונים "מלמטה". 75 בהתאם, באחד מאתרי האינטרנט הזרים, תוארה המחאה החברתית כמהפכה חברתית בידי העם: A social revolution is happening in Israel at this very moment [ ] Israel has joined the global wave of revolutions that is sweeping across the world. The people has risen, and now.no one can silence them 76 נועם יורן מציין כי "העליצות שעוררה מחאת האוהלים מעידה שהיה בה ניצוץ מהפכני. היסוד המהפכני לא היה הדרישה שייתנו לנו משהו (שהיא דוקטרינות השפיטות והמעמד, באופן טבעי הצריכו עורכי דין רבים יותר. על תופעות אלו ראו מנחם מאוטנר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים" ËÙ Ó È ÂÈÚ יז (1993). 503 ראו דני פילק ואורי רם "עלייתה ונפילתה של המחאה החברתית (עד כה): ניתוח סוציו-פוליטי" theory-and-criticism.vanleer.org.il/pdf/filkrammaabada.pdf (2012) 1 Â È Â È Â È (נבדק לאחרונה ב ). לעניין המחאה נמליץ לעיין בספר È ÔÂ ÈÒ Ï ÁÓ.( ÁÓ È (אריאל הנדל ואח' עורכים, 2012) (להלן: [2011-] ÈËÈÏÂÙ לפי הגדרת מילון אבן-שושן, "מחאה" היא "ערעור והתנגדות, הבעה להתנגדות נמרצת לדבר- מה". מחאה יכולה להיות מהפכנית, אם היא מבקשת להביא לשינוי מהפכני ומצליחה בו. ראו גם George Lawson, The Arab Uprisings: Revolution or Protests?, AFTER THE ARAB SPRING:.POWER SHIFT IN THE MIDDLE EAST? 12 (Nicholas Kitchen ed., 2012) ראו מולי פלג "עשו מהפכה, לא מחאה" Ynet Ilan Manor, A Failed Revolution: Why (נבדק לאחרונה ב ); ,00.html Israel s Next Social Protest Will be a Violent One, +972MAG (Dec. 18, 2013), mag.com/a-failed-revolution-why-israels-next-social-protest-will-be-a-violent-one/83889/.(last view ) א' קוריאל "האביב הערבי והקיץ הישראלי בין הפיכה למהפכה" ÂÁ Â Ú : "הקיץ הישראלי הפציע מיד לאחר האביב הערבי. אם בהשראתו ואם ללא קשר אליו, יצאו המונים לרחובות בתביעה לשינויים משמעותיים בחלוקת המשאבים במדינה. המהלך זכה לשם 'מחאה חברתית', אבל מבט בתכנים של אותה מחאה מגלה שהיא מרחיקת לכת הרבה יותר. החל מסיסמאות כמו 'התשובה להפרטה מהפכה', 'רוטשילד, התקוה אותה מהפכה', ו'הו, הא מי זה בא מדינת הרווחה' ועד דו"ח המומחים מטעם המחאה (דוח ספיבק יונה) והאמנה החברתית החדשה. תכנים אלה מציבים את המחאה החברתית כקריאה למהפכה'". ראו גם: Naama Cohen-Friedman, Social Activists: The Revolution is Here, YNET (July 7, 2011), (last.view ) ראו, למשל,,SKOCPOL לעיל ה"ש 19, בעמ' 4. עפרי אילני, למשל, מקשר את המחאה החברתית למודלים מהפכניים שאינם מבוססים עוד על תקווה למהפכה שתפרוץ מהמעמדות המדוכאים. ראו עפרי אילני "מהפכה בורגנית" È, ÁÓ לעיל ה"ש 169, 71, בעמ' 172. Israel: A Revolution for Social Change, TAKETHESQUARE (Aug. 1, 2011), (last view )

16 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן דרישה קונפורמיסטית, מאחר שהיא מכירה בסמכות), אלא ההכרה שזה כבר שלנו המרחב הזה שלנו מלכתחילה". 77 אכן, במקום אחר טען אחד מאתנו כי ההתעוררות הציבורית הקולקטיבית במחאה החברתית דימתה את תחייתה של הסמכות המכוננת הסמכות לכונן סדר חוקתי חדש שהיא מטבעה מהפכנית. 78 הנקודה המעניינת והחשובה לענייננו היא שבניגוד למשפטיזציה של החברה הישראלית, עורכי הדין לא היו ממובילי מחאת קיץ 2011, והמחאה עצמה לא השתמשה בטרמינולוגיה משפטית או בשיח של זכויות משפטיות. 79 ייתכן, פשיטא, שמעמדם הכלכלי-חברתי של עורכי הדין הגבוה (יחסית) מנע מהם להצטרף למחאה שהתמקדה בסוגיות כלכליות-חברתיות, אף שההכבדה הכלכלית ודאי שמשפיעה גם על אנשי המשפט. 80 שולמית אלמוג וגד ברזילי מציינים שאפילו עורכי דין שהיו מעורבים בהפגנות, ראו בכישוריהם המשפטיים משניים לתפקידם הלא-משפטי, ואחרים פשוט ראו בליטיגציה משפטית חלופה שעלולה הייתה לפגוע במאמץ ליצור מחאה אמתית או שסברו כי יש לליטיגציה כאמור תפקיד מצומצם. 81 נדמה כי חלק מן המפגינים ראו במשפט בלתי-רלוונטי לאור כפיפותו לשיטה הפוליטית הנוכחית, ואילו אחרים ראו במשפט מכשיר המשרת את ההגמוניה של המרכז הישראלי והמנציח את שליטתו החברתית-כלכלית. 82 כפי שתיאר זאת יובל אלבשן, "לא רק המשפט נעדר מהמחאה; גם סוכניו לא נצפו בקרב מאות האלפים שגדשו את אזוריה. העובדים הסוציאליים, הפסיכולוגיים, הרופאים, האדריכלים, הכלכלנים, אנשי החינוך כל הפרופסיות הללו לקחו חלק במחאה. אבל קול המשפטנים, נציגי הפרופסיה שלא פעם מתהדרת בנוצות של מהנדסים חברתיים ראשיים, נאלם". 83 עם זאת, עם התמשכות המחאה והתמסדותה, הפך תפקידם של משפטנים נועם יורן "מהפכה" È, ÁÓ לעיל ה"ש 167, 71, בעמ' 169. ראו 2011), (sep. 9, Yaniv Roznai, Time for a Constitution, THE JERUSALEM POST (last view ( יצוין כי לתנועות חברתיות תפקיד משמעותי בעיצוב נורמות משפטיות וחוקתיות. ראו כללי Edward L. Rubin, Passing Through the Door: Social Movement Literature and Legal Scholarship, 150 U. PA. L. REV. 1, 64 (2001); Jack M. Balkin & Reva Siegel, Principles, Practices, and Social Movements, 154 U. PA. L. REV. 927, 949 (2006); Gerald.Torres, Legal Change, 55 CLEV. ST. L. REV. 135, 136 (2007) ראו פז-פוקס, לעיל ה"ש,47 בעמ' ;98 and Almog & Barzilai, Between Citizenship, Equality, Shulamit Almog & Gad Barzilai, Social Protest and the Absence of לעיל ה"ש ;68,Law Legalistic Discourse: In the Quest for New Language of Dissent, 27 INT L J. FOR SEMIOTICS L. (March. 14, 2014), (last ( view על מחקר של ברזילי ואלמוג ראו גם משה גורלי "השיח המשפט הזדקן, אכזב והפך לקלישאה" ËÒÈÏÎÏÎ 00.html (נבדק לאחרונה ב ). פז-פוקס, לעיל ה"ש 47.,Almog & Barzilai, Between Citizenship, Equality, and Law לעיל ה"ש,68 בעמ' ;204,Almog & Barzilai, Social Protest and the Absence of Legalistic Discourse לעיל ה"ש 79 ס, '.4.2 שם;,Almog & Barzilai, Between Citizenship, Equality, and Law לעיל ה"ש,68 בעמ' יובל אלבשן "היעדרות המשפט" È, ÁÓ לעיל ה"ש 71, בעמ' המשפט כ תשע"ה

17 עריכת דין מהפכנית לחשוב יותר: משפטנים הגיעו לאזורי המחאה והעבירו ידע משפטי הקשור בסוגיות שעמדו במרכז המחאה (כגון הפרטה, מיסוי ודיור); משפטנים סיפקו ייצוג משפטי ללא תשלום לאלו שנזקקו לייצוג כאמור בעקבות השתתפות במחאה; ומשפטנים נטלו חלק בצוותי מומחים וביקשו להגיש לוועדת טרכטנברג הוועדה שהוקמה על ידי הממשלה כדי להתמודד עם המחאה ניירות עמדה ומסמכי דרישות. 84 ועדיין, אף על פי שעורכי דין צעירים התגייסו לשורות המחאה, מדובר במספרים קטנים ביותר. מרבית משרדי עורכי הדין לא פעלו במסגרת המחאה, וועדת טרכטנברג עצמה לא כללה אף לא משפטן מובהק אחד. 85 "בקיץ 2011", סיכם זאת אלבשן, "נעלם המשפט לגמרי מהמחאה [...] הוא גם לא הופיע ברחוב כחלק מהפרופסיות המוחות. המשפט בקיץ 2011 היה כלא היה". 86 לעניין זה, ראוי להדגיש את אי-פעולתה ושתיקתה המוחלטת של לשכת עורכי הדין נוכח המחאה. 87 "שתיקתה של לשכת עורכי-הדין", מציין פז-פוקס, "צורמת במיוחד על רקע מעמדה הציבורי ההולך ומתחזק כזירה פוליטית עצמאית ובהליכים פוליטיים חיצוניים, בין השאר בשל הגידול במספר עורכי-הדין". 88 לדידנו, לאור מעמדה הציבורי ותפקידה, וכן מהנאמנות לחברה, שמוטלת על הפרופסיה המשפטית, כגוף מאורגן, 89 ראוי שלשכת עורכי הדין תשמיע קולה בעניינים ציבוריים הנושאים אופי משפטי, ובייחוד בעניינים הנוגעים לשלטון החוק, לדמוקרטיה ולזכויות האדם. 90 לכן גם היה ראוי שתשמיע קולה במחאה החברתית. עוד אנו מסכימים עם העמדה שהעובדה שקולם של עורכי הדין לא נשמע היא מטרידה, לא רק מאחר שהמשפט הוא כלי לשינוי חברתי ובשל היותם של עורכי דין סוכנים לשינוי חברתי, 91 אלא משום שכפי שנרחיב להלן, לעורכי דין יש אחריות חברתית לשיפור המערכת המשפטית ולקידום שלטון החוק (במובנו הרחב). עורכי דין יכלו לשחק תפקיד משמעותי, למשל באשר להבהרת מסרי המחאה, שאלת עיגונן של זכויות חברתיות וכלכליות, משפט והפרטה ואולי אף בדבר הצורך בחוקה שלמה. 92 היעדר המעורבות פז-פוקס, לעיל ה"ש 47, בעמ' שם; אמיר פז-פוקס "משפט תחת מחאה" ÔÈÏ Ë hatraklin.org/author/ amirpazfuchs (מציין שם כי "ועדת טרכטנברג כללה 12 (מתוך 15) אנשי כלכלה ומינהל עסקים, ולא ראתה לנכון לכלול משפטן מובהק (להבדיל מאדם שלמד משפטים) אחד. מצב דומה, ואולי אף חמור יותר, היה בוועדות המשנה: כך, למשל, בוועדת הדיור (והמדובר ב'מחאת הדיור', כזכור) היו חברים תשעה אנשים מהם שישה כלכלנים, אף לא משפטן אחד, ואשת תכנון אחת בלבד!"). אלבשן, לעיל ה"ש 83, בעמ' 95. באום ומזרחי, לעיל ה"ש 26. פז-פוקס, לעיל ה"ש 47, בעמ' 100. לביקורת דומה על שתיקתה של לשכת עורכי הדין במחאה החברתית ראו גם באום, לעיל ה"ש 65. ראו זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך הדין", לעיל ה"ש 49 בתת-, פרק ב 1. ראו את דברי אמנון גולדנברג ודוד ליבאי "רב-שיח של ראשי לשכת עורכי הדין" ËÈÏ Ù גליון מיוחד לכבוד 25 שנים ללשכת עורכי הדין , (1987). ראו גם זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך הדין", לעיל ה"ש 49, שם (שמציינת ש"לאורך כל השנים מימשה לא פעם הנהגת הלשכה את חובתה לנקוט עמדה ולהיות מעורבת בעניינים הכרוכים בשלטון החוק והגנה על הדמוקרטיה במדינה"). באום, לעיל ה"ש 65.,Roznai, Time for a Constitution לעיל ה"ש

18 יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן של עורכי הדין כפרופסיה יכול לשמש דוגמה לגישה התועלתנית שאולי מאפיינת חלק ניכר מעורכי הדין בישראל. 93 ב. שינוי פרדיגמטי: עורך הדין כמהפכן 1. מעורבותם של עורכי דין במהפכות בעולם הערבי בניגוד לתפיסה השמרנית של עורכי הדין שהוצגה בחלק הקודם, נבקש להציג בחלק זה תמונה שונה של עורך הדין זו של עורך הדין המהפכני. כדוגמה לעריכת דין מהפכנית, ובניגוד להיעדרם המובהק של עורכי דין בהובלת המחאה החברתית בישראל, מעניין לציין את מעורבותם הקריטית של עורכי דין במחאות ששטפו את העולם הערבי. אמת, תביעות המחאה החברתית בישראל, בעלת המשטר הדמוקרטי, היו שונות בתכלית מזו שעמדה בבסיס האביב הערבי במדינות האוטוריטריות,ס ל ט אניות או היברידיות (שילוב של אוטוריטריות ודמוקרטיה). 94 בבסיס הראשונות עמדה תביעה חברתית-כלכלית נגד השיטה הכלכלית הניאו-ליברלית, שנבעה בעיקר מן המשבר הכלכלי. 95 לעומת זאת, האביב הערבי התאפיין במאבק לשינוי משטרי, למען חירויות יסוד ודמוקרטיה, שכלל סיכון חיי אדם אל מול צבאות וכוחות שיטור של המדינות השונות. לכן, אף על פי שהמחאה החברתית בישראל הייתה משמעותית ועוררה הד גדול, ולמעשה הייתה אירוע חסר תקדים בעצמתו בישראל, ודאי שלא הייתה זהה בעצמתה, בערכים ובשיקולים אשר עמדו על כפות המאזניים במהפכות המשטריות במדינות הערביות האוטוריטריות. ועדיין, מכנה משותף אחד משמעותי למחאה החברתית בישראל (ולמחאות חברתיות-כלכליות אחרות שפרצו למשל ביוון, בספרד ובארצות-הברית) ולאביב הערבי היה התפרצות המחאות העממיות בצורה של הפגנות המוניות. הפגנות אלו יצרו ספ רה ציבורית או מרחב ציבורי במובן ההב רמ אסי המהווה כר נוח לדיאלוגים ולדיונים ביקורתיים ורציונליים בדבר הצורך בשינוי, ליצירת דעת הקהל ועיצובה; ראו למשל, נטע זיו "מי הזיז את הגלימה שלי" ËÙ Ó È ÁÓ כד (2008) , (מציינת שם שהגישות הביקורתיות במשפט יכולות להסביר חלק ניכר מן הפרקטיקות של עורכי הדין ושל מוסדות הפרופסיה. בעוד הרצון האותנטי למלא תפקיד ציבורי של הנגשה וחיזוק מערכת המשפט ושל מתן שירות טוב ללקוחות מניע עורכי דין, לעתים קרובות המניע האלטרואיסטי משני לקידום האינטרס העצמי). באופן דומה ריצ'רד אבל טען שתכלית מרכזית ברגולציה של כללי האתיקה היא הגבלת תחרות כדי לשמר את השליטה הכלכלית והמונופול של עורכי הדין בשוק השירותים המשפטיים. ראו L. Richard Abel, Why Does the ABA Promulgate Ethical Rules?, 59 TEX..REV. 639 (1981) לסיווג משטרים מודרניים שאינם דמוקרטיים ראו, למשל, STEPAN, JUAN.J LINZ & ALFRED PROBLEMS OF DEMOCRATIC TRANSITION AND CONSOLIDATION: SOUTHERN EUROPE, SOUTH AMERICA, AND POST-COMMUNIST EUROPE (1996); Nicolas van de Walle, Between.Authoritarianism and Democracy, 23 J. DEMOCRACY 169 (2012) ראו יוסף זעירא "המחאה החברתית וכלכלת ישראל" ËÙ Ó È ÚÓ ה (2013). 213 ראו Jürgen Habermas, The Public Sphere: An Encyclopedia Article (1964), 3 NEW GERMAN CRITIQUE 45 (1974); Jürgen Habermas, THE STRUCTURAL TRANSFORMATION OF THE PUBLIC המשפט כ תשע"ה