Microsoft Word W.doc

Transcription

1 第三单元 第九到第十二课 מל גּי לק ח 叙述式完成式模板定冠词名词的数与性

2 于是他创造了 ו יּ ב רא 第九课 ט שׁיעוּר טית 09 7 课文 O א ה ל לוּ את כּי בּ רא יהוה אתם ה שּׁ מ ים ו אתם האָר ץ םיהוה 你们要赞美耶和华 你们要赞美把? 耶和华 一 因为耶和华创造了天和地 因他创造了耶和华把? 那天和把? 那地 ב בּ ר א שׁית בּ רא א ל הים א תם ה שּׁ מ ים, 4 ו יּ ב רא א תם האָר ץ, 5 ו יּ ב רא א תםה א ד מ ה, 6 ו יּ ב רא א תםה אָד ם 7 בּ ר א שׁית בּ רא א ל הים א תם הכּ ל ג 8 9 ו יּ שׁמר נ ח א תם ה בּ ית, 0 ו יּ שׁמר א תם ה דּ לת, ול א שׁ מר א תם הצּ אן, ד האַ תּה י ע ק ב 4 לא! אי נ נּי י ע ק ב, אָד ם אָנ כי 5 ה שׁ לוֹם לף 6 שׁלוֹם!? 米迦勒 亚当? 米迦勒 7 האָ כ ל תּ 8 אָ כ ל תּי 亚当 米迦勒? 亚当 二起初上帝创造了天, 在起初他创造了上帝把? 那天, 他创造了地, 于是他创造了把? 那地, 他创造了地土, 于是他创造了把? 那地土, 他创造了人 于是他创造了把? 那人 起初上帝创造了一切所有 在起初他创造了上帝把? 那所有 三 [ 某完成叙述链中的一段 ] 于是挪亚看守了那房子, 于是他看守了挪亚把? 那房子, 又看守了那门, 于是他看守了把? 那门, 但他没有看守那羊群, 而不他看守了把? 那羊, 四你是雅各吗? 你吗雅各? 不! 我不是雅各, 我是亚当 不! 我不是雅各, 亚当我 你平安吗? 平安! 平安吗对你? 平安! 你吃过了吗? 你吃了吗? 吃过了 我吃了

3 7 9 האַ תּם ראוּב ן ו ל ו י 0 א נ חנוּ ה א כ לתּ ם אָ כ לנוּ 米迦勒? 流便 米迦勒? 流便 第九课你们是流便和利未吗? 你们吗流便和利未? 我们是 我们 你们吃过了吗? 你们吃了吗? 我们吃过了 我们吃了 ה מ י אָכ ל א תם ה לּח ם 4 לאָה ו די נה! 5 ה נּנוּ 6 ה א כ ל תּן 7 לא אָ כ לנוּ 8 ה לא א כ ל תּן א תם ה לּח ם 9 לא אָ כ ל תּי א תם ה לּח ם 0 גּם א ני, לא אָ כ ל תּי לא אָ כ לנוּ דּב ר? 雅各! 利亚 五谁吃了那个饼? 谁他吃了把? 那饼? 利亚和底拿! 利亚和底拿! 我们在这里! 看哪我们!? 雅各 妳们吃过了吗? 妳们吃了吗? 利亚 我们没吃 不我们吃了? 雅各 妳们没有吃那个饼吗? 不吗妳们吃了把? 那饼?! 底拿 我没吃那个饼! 不我吃了把? 那饼!! 利亚 我也是, 我没吃! 也我, 不我吃了! 我们什么都没吃!! 不我们吃了东西! 生词 O 词类分析的代号和符号索引在第 78 页 ט[ [ טית 字 代表数字 九 泰 泰特, בּ ר א \ ו יּ ב רא -5 / 叙 -5 卡完, 创造 / 于是他创造了 阴 א ד מ ה -, 地土, 地 ( 该词与 דם אָ 人 同根 ; 人取自地土 ) כּ ל \ ה כּל 阳 - / 冠阳 -, 所有, 每个, 整个 / 一切所有 (! 那所有 ) שׁ מר \ ו יּ שׁמ ר 卡完 -5 / 叙 -5, 看守 / 于是他看守了 阴 דּ לת -, 门 ( 字母 达 ( 达列特 ) דּ לת 与 דּ לת 同根 ) ה? \ ה? \ ה? 的另一种形式 ) ני) _ א י נ נּי + (אין 名 -6, 我没有, 我不是 ל ח ם 阳 - : 利恒, 饼 (% בּיתם ל ה נ נוּ \ ה נּ אָ כ לנוּ 6\ 卡完, 我们吃了 א כ ל תּם \ א כ ל תּ? _ ה?( 吗问 ( 前缀词 ), ) 伯利恒 饼 (= 粮食 ) 之家 = חם ] 停顿形式叹 \6 / 叹 \6:, 我们在这里 (! 看哪我们 ) [ 一般形式 / נוּ \4 \5 / 卡完 ן, 你们吃了 / 妳们吃了

4 第九课 9 要点一 叙述式 叙述式的意义成分 : 连缀 + 完成式 ו 叙述式动词很容易认出来, 它开头有 瓦搭双 叙述式是圣经叙述文最常用的式态, 仅在创世记中就出现了 次 ( 占全卷动词的 4 %) 它所表达的意义和完成式很接近, 常常指过去已经完成的行为, 但它比完成式还多一个连续的含义, 告诉读者 这是接下来的下一个步骤, 一般和前一句有着时间或逻辑上的先后次序 这样, 也可以取 叙述式 的谐音把它理解为 续 述式, 即希语 继续叙述 的式态 叙述式前面的 ו 瓦搭双 ( 于是 ) 是句子之间表达连续意义的一种特殊的连缀, 称为连续连缀, 简称续缀 续缀只出现于某些动词形式前面 一个没有这种特别连续意义的连缀如 瓦轻 ו ( 而 ) 则称为一般连缀, 也可简称为连缀 叙述式的两个意义成分是 : 连缀 + 完成式 这些成分合在一起时, 一般连缀就成为续缀, 同时动词形式也发生变化, 与完成式不再相同 ( 见下页右上图 ) 74 完成叙述链 : 完叙叙 圣经中的叙述文通常以完成式动词开始, 然后用一串叙述式动词来继续讲述过程的每一步 如课文第 -6 行 : 起初上帝创造了天, 于是他创造了地, 于是他创造了地土, 于是他创造了人 完叙叙叙 我们称这种序列为完成叙述链, 描写为 完叙叙 如果后面又出现了完成式动词, 那就说明眼前的链子被暂时打断或已结束 打断的原因是为了提供其他信息, 主要有以下 5 种 : 提供背景 状况 提及与前一句同时 发生的事 提及当时之前已经 发生过的事 4 提及与前一句形成对比 的事 5 复述 前面的一些信息再以课文第二段为例 : 叙 叙 叙 完 שׁית בּ ר א בּ רא א ל הים א תם ה שּׁ מ ים, ו יּ ב רא א תם האָר ץ, ו יּ ב רא א תםה א ד מ ה, ו יּ ב רא א תםה אָד ם 完 בּ רא א ל הים שׁית בּ ר א א תם הכּל 最后一句显然不是发生在前一句之后, 而是对前面几句的复述和总结, 所以该句用完成式

5 第九课 叙述式被拆开 : 叙而不完 75 一个叙述式动词只能出现在句子最开头 这是因为它和句子开头的连缀连为一体, 所以不可能出现在其他位置 如果因为别的原因其他的词需要放在它前面 ( 例如因为强调的原因, 或因为否定词 ל א 一定要放在动词前边等 ), 那么只能把叙述式 拆开 拆开过程具体如下: 连缀还是留在句首, 但其形式应恢复为一般连缀 ו 瓦轻 的形式; 插入其他词 ; 后面的动词则恢复成完成式的原形式 所以, 拆开后的形式为 : 一般连缀 + 其他词 + 完 成式 ( 例如课文第 行 ) 请看下图, 左图显示拆开后的形式恢复到叙述式意义成分原形式的过程 ( 右图 ): 如果其他词要放在动词前, 就得拆开 שׁ מ ר מר 叙述式的意义成分 = 连缀 + 完成式 מר 他看守了而 ] ו שׁ מ ר [ ו יּ שׁ [ שׁ 而他没有看守 ] לא ו לא ו שׁ מר יּ ו 于是他看守了 שׁ מ ר ו יּ שׁמר ו יּ שׁמר ו יּ שׁמר ול א שׁ מר 完不而叙 叙叙完 以上最后一个分句已经打断了完成叙述链, 和前一句形成对比 上一页的原则成立, 这种 断链 分句的动词是完成式动词 在逐词直译中, 叙述式的续缀可以每次 累赘 地翻译成 于是 ( 了 ) 如果想翻译成更流畅的中文, 可以用 然后 于是 而且 且 又 也 就 便 等词连接, 也可不译出来 被拆开而用完成式的地方, 连缀可译成 而 然而 反而 但 却 等, 有时也不翻译 完成叙述链可以这样描述 : 完叙叙 叙而不完 ( 而不完 中以 不 为例, 描写拆开的情景 ) 记忆字句叙述式意义 : 连加完叙述式续缀 : 瓦搭双 完成叙述链 : 完叙叙 叙而不完 打断原因 : 背已同对复 & 被一同对付

6 要点二连缀 ו 的形式 第九课 9 连缀的基本形为 瓦轻, 但如果它出现在唇辅音 贝 佩 梅 前面 ( 与中文唇辅音 ו 波 坡 摸 佛 相对应 ) 或带有轻音的字母前面, 它的形式为 夫 而如果它出现在 וּ 带有轻啊的字母前面, 它的形式为 : 多包括了一个双字点 请看下面的例子续缀 瓦搭双 ו 瓦搭 这个形式和叙述式续缀比较像, 但叙述式的 ו ו 瓦轻 ואַ תּה ו די נה ו ל וי ו שׁ לוֹם וּ 夫 וּ ב רא שׁית וּמ י וּ פ רעה וּ לף ו 瓦搭 ו א ני ו א נ חנוּ ו 瓦搭双 ו יּ ב ר א 一般情况 贝佩梅轻前 掐前 叙述式续缀 76 记忆字句 ( 一般 ) 连缀 : 瓦轻 贝佩梅轻夫 掐瓦搭 要点三问缀 ה 的形式 ה 黑掐 疑问前缀的基本形为 : 如果它在一个带长啊的喉音字母前面, 它的形式就 ה 黑德变为 : 如果在一个带其他元音的喉音字母前面, 或在一个 ה 黑搭带轻音的字母前面, 它的形式变为 : 问缀基本形 : 黑掐 例子 ה 加 等于 形式情况黑掐一般情况 ה + = ה הל א ה י ה ה ה ה ד האָ כ ל תּ הא כ ל תּם הי ד ע תּם תּ ע = ה = ה 喉 = ה 喉喉黑德 喉叉 前 喉 黑搭 喉 轻 前 记忆字句 问缀 : 黑掐 喉叉黑德 喉轻黑搭

7 第九课 要点四 七干九式 77 从本课起, 我们开始读圣经原典, 用本册后面的 创世记 学原本 我们可以先阅读 页的 学原本 使用说明, 了解本教程词类分析 ( 词析 ) 中所用的各种单字代号 从现在开始, 每一课的生词表也采用这些标准代号来标写词类 为了对词类分析有个大概了解, 我们需要先初步介绍希伯来语动词的一些分类概念 动词七干 希语动词主要分为七大类, 称为七个语干, 统称动词七干 我们现在所学的动词几乎全是卡干动词, 即最基本的语干 卡干动词的一个特征是其基本形 ( 完三单阳形式 ) 的元音通常是 啊- 啊 ( 叉搭 如 כל, שׁ מר, י דע,אָ 或 叉叉 如 בּ רא ) 在第 8 课 ( 见第二册 页 ), 我们将进一步学习七个语干的形式和意义 现在只需要记忆七个字, 在脑中建立一个框架即可 这样, 一看到 皮 或 特 等等, 就知道这是动词就足够了 动词九式 每个动词都有式态, 主要式态有 9 个, 如果再细分则得到 个 我们已经简单知道完成式和叙述式 其他式态目前只需要背代号即可 有了这个框架, 以后再慢慢用新知识把框架填满 读者如果有兴趣, 可以参考教程第二册 58-6 页的七干规则动词表, 浏览七干九式的三百多种具体形式 ( 不要被吓坏了, 这许多形式背后是有规律可寻的 ) 七干 九式 卡 卡干动词 ( 卡勒动词 ) 完 完成式 和命令式一族的 ( 再细分 ) 尼 尼干动词 ( 尼夫阿勒动词 ) 未 未完成式 鼓 鼓励式 皮 皮干动词 ( 皮唉勒动词 ) 命 命令式 命 命令式 普 普干动词 ( 普阿勒动词 ) 分 分词 祈 祈愿式 特 特干动词 ( 希特帕唉勒动词 ) 连 连续式 强 强调式 希 希干动词 ( 希夫伊勒动词 ) 叙 叙述式 侯 侯干动词 ( 侯夫阿勒动词 ) 属 附属式 ( 不定式附属形 ) 独 独立式 ( 不定式独立形 ) 被 被动分词 ( 只有卡干动词才有被动分词 ) 记忆字句 七干 : 卡尼 皮普特 希侯九式 : 完未命分 连叙属独被 记忆字句十二式 : 完未鼓命祈强分 连叙属独被 (& 连续熟读背 )

8 第九课 9 练习 前缀词练习 请用第 8 课和第 9 课的 9 张前缀词模卡和第一册前缀词模卡拼图复习不同形式的使用情况 ו \ וּ \ ו \ ו 以下请用连缀 (/ 续缀 ) 或问缀的适当形式填空, 并作口头翻译 : \ ה? אתם ה אָד ם? ב ר א א ל הים אתםה א ד מ ה א מּי, אָב י אתם האָר ץ, בּ ר א שׁית בּר א א ל הים אתם ה שּׁ מ ים ג ם אתםה אָד ם בּר א י בר א אתםה אד מה גד וֹל ה בּ ית? ה בּ ית ל א גּדוֹל גד וֹל ה כּ סּא לא גּדוֹל ה שּׁ ל חן לא טוֹב נ ח? טוֹב הוּא איןם דּג 4 איןם ל חם? א יןם ל חם 5 אָ כ לתּ אתםבּ ני? > 对狮子说的 < גרררר > 吼叫声 < ל א! לא! לא! אח וֹ תי? 6 י ד עה ח וּה מ י אָ חי אתם צא נ י י ד עתּ ן מ י שׁ מ ר אתם בּי תי ב תּי, א שׁ תּי י שׁמר אתם ה דּ לת ל וי שׁ מ ר אתם ה בּ ית, לא שׁ מ ר אתם ה צּאן 8 ה ם אָח אָחוֹת? ה יא ל אָה א שּׁה ה מּה הוּא י ע ק ב לא, אישׁ א כ לתּ ם אתם ה דּג? מ י כ אל, אָד ם 9 לא אָ כ לנוּ ל חם דג מ י אַ תּ? מ י אַ תּה? ל א י ד עתּ י, 0 טוֹב הוּא! ק ד שׁוֹ בּרוּך א ל הים, כּי גּדוֹל נ חנוּ לף יהוה, אַ תּה א ל הים,? 7 \ ה א \ ה 78

9 第九课 语境练习 79 老师和学生一起在每一个同学的名字前加一个连缀 ו : 和雅各 和夏娃 和大卫 和路得 看哪些名字用基本形 ו, 哪些名字用, וּ 哪些用 ו 等 老师带一些小食品到教室, 分给其中一半学生, 另一半暂时不给 然后老师两两叫起学生说 : ה אָכ ל תּם\ה אָכ ל תּן? : 老师问 ה נּנוּ! : 学生回答 ) ו \ וּ\ ו 某某和 某某 ( 用根据有没有吃, 回答 לא אָ כ לנוּ, אָ כ לנוּ, 或一个说 : כ ל תּי, אָ 而另一个说 : 可以请一个同学代替老师继续问 לא אָ כ ל תּי 读经 音节发音练习 创世记一,- O 请给下面圣经的头两节划分音节, 并把每个已经学过的单词 ( 包括前缀词 ) 直译为中文 跟着录音一个音节一个音节仔细拼读, 直到读得正确流畅为止 发音清晰准确比速度重要 口头练习 : 看着 80 页 创世记 头两节的词类分析, 请根据 78 页的表把每一单词的词析代号的意思说出来, 例如 : 单词 词析代号 词析 : 长说法 词析 : 短说法 בּ ר אשׁ ית 介阴一 = 介缀 - 阴性名词 - 单数 ( 介阴名单 ) בּ ר א 一 5 卡完 = 卡干动词 - 完成式 - 第三人称 - 单数 - 阳性 ( 卡完三单阳 ) בּ רא שׁית א - רץ האָ ו את מ ים שּׁ ה את א ל הים רא בּ שׁית רא בּ 闭 起初 开 开 在 תהוֹם פּ נ ים עלם שׁך וח וב הוּ תהוּ תה ה י האָ רץ ו 深渊 的面 之上 黑暗 空虚混沌 是 这个大冒符是希伯来圣经中每个经节的节尾符 在它前面的单词是停顿形的 ( 停顿形 : 见 54 页 ) ים מּ ה פּ נים עלם מ ר ח פת הים אל חם ורוּ 水 的面 之上 运行着 的灵 现在可以多次听创世记一 - 的录音并练习朗读经文 (80 页 )

10 ? 他们吃了什么 מה אָ כלוּ? 第十课 י שׁיעוּר יוֹד 0 80 课文 O א יהוה א ל ה ים, אַ תּה אוֹ רי 耶和华上帝啊, 你是我的光 耶和华上帝, 你我的光 ( 据诗 7:) ב 二 בּ ר א שׁית בּ רא א ל הים א ת ה שּׁ מ ים 起初上帝创造了天 ו את האָר ץ 在起初他创造了上帝把那天和地 4 ו יּא מ ר א ל הים: " י הי אוֹר!" 和把那地 上帝说 : 要有光! 5 ו י הי אוֹר 于是他说了上帝 : 愿有光! 就有了光 6 ו יּ ק רא אל הים ל אוֹר "יוֹם", 于是有了光 上帝称光为 昼, 7 ו לח שׁך ק רא "ל י לה" 于是他叫了上帝给那光 昼, 而称黑暗为 夜 8 ו י הים ער ב, ו י ה יםב קר: 而给那黑暗他叫了 夜 有了晚上, 有了早晨 : 9 יוֹם א חד 于是有了? 晚上, 于是有了? 早晨 : 是第一日 日子一 ( 创 :,,5) 一 ג 0 מ ה אָכ לוּ לאָה ו די נה אָכ לוּ אתם ה דּג 拉结? 雅各 三利亚和底拿吃了什么? 什么他们吃了利亚和底拿? 她们吃了那条鱼 他们吃了把? 那鱼 [ 完成式的 他们 不分男女 ] --- 婴儿 וּ 呜 雅各 מ י אַ תּה? 你是谁啊? 4 וּ --- 婴儿 谁你? 呜 5 雅各 ל אָה ו די נה! 利亚和底拿! 利亚和底拿! 6 利亚 ה נּנוּ! 我们在这里! 底拿看哪我们! 7 ה י ד ע תּן מ י הוּא? 雅各 妳们知道吗谁他? 8 לא י ד ענוּ ד 利亚底拿 四 妳们知道他是谁吗? 我们不知道 不我们知道

11 8 9 雅各 ה י דעוּ ראוּב ן ו ל וי? 0 利亚 לא י ד ענוּ 底拿 雅各 רא וּב ן! ל ו י! 流便 ה ננוּ, אָ בינוּ! 雅各 ה י ד ע תּם מ י הוּא? 4 流便 לא י ד ענוּ 利未 5 雅各 ר חל! 6 拉结 ה נּ ני! 7 雅各 ה י ד ע תּ מ י הוּא? 8 拉结 י ד ע תּי הוּא יוֹס ף, בּ נ י 9 雅各 יוֹ ס ף! 婴儿 אָ 第十课流便和利未知道吗? 他们知道吗流便和利未? 我们不知道 不我们知道 流便! 利未! 流便! 利未! 我们的父, 我们在这里! 看哪我们, 我们的父亲! 你们知道他是谁吗? 你们知道吗谁他? 我们不知道 不我们知道 拉结啊! 拉结! 我在这里! 看哪我! 妳知道他是谁吗? 妳知道吗谁他? 我知道 他是我的儿子约瑟 我知道 他约瑟, 我的儿子 约瑟啊! 约瑟! 啊 生词 O י[ [ יוֹ אוֹר 阳 / -, 光 אָמ ר \ ויּ א ה יה \ י הי \ ו י ק רא \ ו יּ ק 代表数字 十 字 幼 幼德, ד 卡完 -5 / 叙 -5 מ ר, 说 / 于是他说了 הי 卡完 / 祈 / 叙 -5, 是, 有, 成为 / 愿是 ( 有 ) / 于是就是 ( 有了 ) 卡完 -5 / 叙 -5 רא, 叫, 称 / 于是他叫了 阳 יוֹם -, 日子, 白天 ח שׁך 阳 -, 黑暗 ל י לה 阳 -, 夜, 夜间 (& 黑夜来啦!) ע רב [ 阳 ] -, 晚上 בּ קר 阳 -, 早晨 א חד 数 -5, 一 מהם \ מה? 代 ( 问 ) ) 第二个是喉音前形式, 什么?( 第一个形式是基本形, אָ בינוּ - 阳 \6, 我们的父亲 ר חל 女, 拉结 יוֹ ס ף 男, 约瑟

12 第十课 0 要点一 完成式模板 O 在前几课课文中, 我们已经接触了动词 知道 和 吃 的完成式的所有形式 现在把整个完成式模板列出来, 模板旁边是我们学过的 5 个动词的完成式变化表 动基 שׁ מ ר י ד ע יה ה רא ק אָ כל 曾是, 有, 成叫了吃了 ( 曾 ) 知道看守完成式模板 呜 תּ י 我 תּ 你 תּ 妳 一单通 二单阳 二单阴 他 三单阳 ה 她 三单阴 שׁ מ ר תּי י ד ע תּי אָ כ ל תּי ק רא תי ה יי תי 踢 שׁ מ ר תּ י ד ע תּ אָ כ ל תּ ק רא ת ה יי ת 踏 שׁ מ ר תּ י ד ע תּ אָ כ ל תּ ק ראת ה יית 特完基 שׁ מ ר י דע אָ כל ק ר א ה יה 啊 שׁ מ ר ה י ד עה אָ כ לה ק ר אָה ה י תה שׁ מ רנוּ י ד ענוּ אָ כ לנוּ ק ראנוּ ה יינוּ 奴 שׁ מ ר תּם י ד ע תּם א כ ל תּם ק ר א ת ם ה יי תם 腾 שׁ מ ר תּן י ד ע תּן א כ ל תּן ק ר א תן ה יי תן 腾 שׁ מ רוּ י דעוּ אָ כלוּ ק ר אוּ היוּ 我们一复通 נוּ תּ ם 你们 תּן 妳们 二复阳 二复阴 他 / 她们三复通 וּ 8 完成式基本形的元音组合是 叉搭, 即 长啊 - 短啊 ( 卡干动词典型的 啊 - 啊 ) 其他八种形式都是在这完成式基本形 ( 完基 ) 后面加一些后缀而得的, 可以用下面的字串来帮助我们按次序记住完成式的后缀 ( 完缀 ): 踢 踏 特 ( 不加后缀 ) 啊, 奴 腾 腾 呜 ( 注 : 这些只是近似音, 起提示作用 说希伯来语时, 务必模仿录音 ) 是完全规则, 严格按照模板的 其他动词 שׁ מר, 因为 שׁ מר 表中只需要记模板本身和动词可以熟悉一下, 用下面几页所介绍的音规, 明白它们主要的音变 ( 即和模板不一样的地方 ) 是怎么来的 大部分的音变其实是很有规律的, 也不难掌握, 但希语也有一些比较复杂的音变 ( 如动词 ה יה 中 ) 读者不可能, 也不需要全部弄懂, 暂时不清楚的先留意观察就可以了 最重要的是在经文中遇到这些形式要能够认出它们来 记忆字句 完缀 : 踢踏特 啊 奴腾腾呜

13 第十课 要点二 喉音字母的特征 喉音字母 א 阿 ה 黑 ח 海 ע 艾 有三个特征 : 8 不轻 : 喉音字母的下面绝不能点轻音 ( 但它们可以带静音 ) 不双 : 喉音字母不能成为双字母, 所以不可能带有双字点 字母 ר 惠 也有这个 不双 的特征( 所以有 喉惠不双 一说, 见 页 ) 爱啊 : 喉音字母特别 喜欢 啊 这个音, 因为它是喉元音, 喉音字母的前后经常 出现啊类元音, 尤其是短啊和轻啊 例如在单词 י ע קב 雅各 喉音 艾 前后都有 啊 我们已经学过的潜入现象也是因为喉音 爱啊 的缘故才造成的 ( 见 67 页 ) 记忆字句 喉音字母 : 不轻不双爱啊 / 喉惠不双 要点三音规 : 重移移 重移 ( 重音后移 ) 的定义是 : 当一个后缀被加在一个单词词尾时, 该单词原来的重音将会往后面移动, 落到后缀上 重音后移的原因是显而易见的, 因为重音通常在最后一个音节之上 ( 重音多尾少亚 ) 所以一旦后头加了一个音节, 重音当然会移到最后面的新音节之上了 例如 : 重音重移后缀重音 י דע + _ תּם = י ד ע תּם י ד ע תּם 尾重词后缀 吸引 重音 大部分的后缀 ( 如以上的 תּם ) 都会这样把重音 吸引过来, 导致重移 这种后缀就称为重后缀 不过也有一类后缀叫轻后缀, 它们是不吸引重音的 当它们加在一个单词后面时, 重音并不后移 这个单词加上了轻后缀以后, 就会成为亚重词了 例如 : 重音不移 י דע + _ תּי = י ד ע תּי 亚重词 轻后缀 重音 完成式后缀中 : 啊 呜 滕 滕 为重后缀, 导致重移 ($ 啊呜滕滕重 ) 踢 踏 特 奴 为轻后缀, 重音不移, 单词成亚重词 ($ 踢踏特奴轻 )

14 第十课 0 要点四音规 : 弱化弱 弱化的定义是 : 当重音后移时, 前面的某个开 音节的长 元音会缩减, 变 成轻 音 ($ 开长变轻 ) 弱化的三角形图标表示 变得轻飘飘 / 往上飘 下面再次以 י ד ע תּם 你们知道 为例 : 新重音重移后缀原重音 י דע + _ תּם = י ד ע תּם י ד ע תּם 84 重读音节近音节远音节 : 原来的长啊已弱化为轻音了 重读音节前面的音节离重音较近, 所以称为近音节, 而近音节前面的音节离重音较远, 故称为远音节 在上面的例子中, 是远音节弱化了, 称为远弱, 但有时候是近音节弱化, 就称为近弱, 如 : 新重音 重移后缀原重音 י דע + וּ_ = י דעוּ י דעוּ 重读音节 远音节 近音节 : 原来的长啊已弱化为轻音了 是开音节, 短啊 ד 是闭音节, 但现在 דע 注 : 原来的就变长啊 这和音节的元音规律有关 ( 见第二册 99 页 ) 记忆字句 弱化 : 开长变轻 / 可远可近 要点五音规 : 替轻替 替轻的定义是 : 当一个喉音字母下面的元音需要弱化成轻音时, 喉音字母不能接受轻音, 因为喉音 不轻, 所以在喉 音下 面就用一个急 音 ( 轻啊 轻唉或轻哦 ) 来代替 轻 音 急音的主要作用就是 喉下替轻 因为喉音 爱啊, 所以最喜欢用轻啊来代替轻音, 但有时候也用轻唉或轻哦 替轻的侧卧 T 型图标表示 替 的谐音 新重音重移后缀原重音 אָ כל + _ תּם = א כ ל תּם א כ ל תּם 正确形式 替轻 喉下有轻音不行 弱化 记忆字句 急音 : 喉下急替轻

15 第十课 要点六音规 : 转啊转 85 转啊的定义是 : 一个喉音字母因为 爱啊 的缘故, 把它前面或后面的元音或静音转换成啊类元音 有前转和后转之分 : 喉音把它前面的元音转为啊, 是前转 ; 转换后面 ( 下面 ) 的元 音则是后转 转啊的心形图标表示 因为爱 啊的缘故 例如 : 规则叙述式三单阳的元缀 ( 即元音和前后缀 ) 为 ו יּ ( 瓦搭双幼滴 静抽 ) 动词 שׁ מ ר 的形式是完全规则的 ו יּ שׁמ ר 如果动词 בּ רא 是规则的, 它的叙三单阳形式应 该是 ו יּ ב רא *, 但实际上是 ו יּ ב רא ( 元缀为 : 瓦搭双幼滴 静叉 ) 后面的喉音 阿 已经 把它前面原该有的元音 长哦 转换成 长啊 了, 这是个前转的例子 凡标星号 ( * ) 的单词或者是不存在的 不合语法 的, 或者是经文中从未出现过的 记忆字句 转啊 : 喉音爱啊 前后转啊 要点七音规 : 免双 ( 轻免 ) 免 免双是指一个本该带双字点的辅音拒绝带它时, 双字点则被免掉, 而不会引起周围其他任何 音变 免双的爆炸形图标表示 不见了 例如, 当字母 幼 带轻音时 ( י 幼轻 ), 它经常会免双 例如叙述式前面的续缀是 瓦, ו י הי *, 而是 ו יּ הי 加了续缀后, 双字点不见了, 就不是我们预料中的 י הי, 但 ו 搭双 这里的 幼轻 已经免双了 其他带轻音的字母有时候也免双, 如 ל 拉轻 מ 梅轻 נ 努 ז 嚓轻 צ 施轻 שׁ 思轻 שׂ 撒轻 ס : 瓦轻 和所有咝音 ו 叩轻 ק 轻 栽轻 这种辅 音带轻 音的免双 现象称为辅轻免双, 简称轻免 记忆字句轻免 : 幼拉梅努叩瓦咝轻常免双简之 : 辅轻常免双 练习 朗诵并记忆完成式 把完成式模板以及 看守 的完成式变化表背下并默写出来 完成式的 9 张模卡 ( 第八课的 5 张加上本课的 4 张 ) 和对应的模卡拼图, 可用来巩固对完成式模板的记忆 אָ כל 吃其变化和 )אָ מר 说 个人或全班可以把我们所学过的其他动词朗诵出来, 包括 一样, 因为都是第一个字母为 阿 的动词 )

16 第十课 0 音变观察站 请观察以下八个动词不规则形式, 也就是和模板的元缀相异的形式 在右边写出一个虚拟的规则形式, 即 如果这个形式是完全按照模板的, 它就会是这个样子 在左边把所观察到的一切音变逐个描写 : 什么 }(= 变成 ) 什么, 后面圆圈里写出这个音变背后的音规单字代号 还没有学过的音规, 或不知道是为什么变的, 就先打个问号即可 ( 如果有兴趣, 学生也可以参考 5 页的音变音规总表 ) 86 音规音变音规音变音规音变实际形式虚拟的规则形式 { { { { 双 塔双化转 { { { { 4 4 搭 { 静 י ד ע תּ * י ד ע תּ { א כ ל תּם * { א כ ל תּן * { ק רא תי * 4 { ק רא ת * 5 { ק ר את * 6 { { ה י תה * 7 { ה יי תי * 8 { 动词析译 请分析和翻译下列动词形式 分析内容包括动基和 干式人数性 ( 语干 式态 人数性 ): 翻译基本形 / 词析动词翻译基本形 / 词析动词 ק רא תי 6 他看守了 -5 卡完 שׁ מר שׁ מ ר י ד ע תּם 7 אָ כלוּ 7 שׁ מ רנוּ 8 אָ מ ר תּ 8 ה י תה 9 בּ רא ת 9 שׁ מ רוּ 0 ה יי תן 0

17 第十课 读经 音节发音练习 创世记一, - 5 O 请照第九课的方式把下面的经文划分成音节, 把每个单词直译成中文, 仔细读出每一个音节, 87 并说出词类分析 此外, 请看 80-8 页创世记头五节的叙述链, 看一共有多少个环节, 其中有多少个 于是, 多少个 而 ( 即叙述链被 打断 的地方 )? בּ רא שׁית א - 5 אוֹר הי י הים אל מר ויּ א היםאוֹר : ו י אתם האוֹר הים אל רא ו יּ כּיםטוֹב 4 好的 为 于是他看了 שׁך : הח וּ ביןם האוֹר בּיןם הים א ל ב דּל ו יּ 和 之间 之间 于是他分开了 יוֹם לאוֹר הים א ל ק רא ו יּ 5 给那光 该单词通常是尾重词, 本节经文中的重音是特殊情况 ל י לה ק רא שׁך לח ו 而给那黑暗 这个 佩 是一个分段标记, 称为 开分段符 פ חד: א יוֹם היםב קר ו י הים ע רב ו י

18 一人 / 那人 אישׁ \ ה אישׁ 第十一课 יא שׁיעוּר לף יוֹד אָ 88 课文 O א בּרוּך אַ תּה יהוה, כּ י בּר א שׁית בּ רא ת א תם ה שּׁ מ ים ו א תם האָ רץ אַ תּה א ל ה 一耶和华, 你是应当称颂的, 因为起初 被称颂的你耶和华, 因在起初 你创造了天和地 ים 你是上帝 你上帝 你创造了把? 那天和把? 那地 ב 4 ו י הי א ישׁ, 5 ו תּה י א שּׁה 6 ויּ א מ ר ה א ישׁ א לםה א שּׁה: "ה שׁ לוֹם לך?" 7 ו תּא מר ה א שּׁה א לםה א ישׁ: "שׁ לוֹם" 8 ויּ א מ ר ה א ישׁ: "מ הם זּה?" 9 ו תּא מ ר ה א שּׁה: "ז ה ע ץ" 0 ויּ א מ ר ה אישׁ: "גּ דוֹל ה ע ץ!" ו תּא מ ר ה א שּׁה: "טוֹב ה ע ץ!" ויּ א מ ר: "וּמ הם זּה?" ו תּא מ ר: "ז ה פּ ר י" 4 ויּ א מ ר: "מ הםטּוֹב ה פּר י!" 5 ו תּא מ ר: "ק ח א תם ה פּר י!" 二有一个男人, 于是有了 5 男人, 有一个女人 于是有了 4 女人 那男人对那女人说 : 妳平安吗? 于是他说了那男人对? 那女人 : 平安吗给妳? 女人对男人说 : 平安 于是她说了那女人对? 那男人 : 平安 男人说 : 这是什么? 于是他说了那男人 : 什么? 这? 女人说 : 这是一棵树 于是她说了那女人 : 这树 男人说 : 这棵树大呀! 于是他说了那男人 : 大的那树! 女人说 : 这棵树好哇! 于是她说了那女人 : 好的那树! 他说 : 而这是什么呢? 于是他说了 : 而什么? 这? 她说 : 这是个果子 于是她说了 : 这果子 他说 : 这个果子多么好哇! 于是他说了 : 多么? 好的那果子! 她说 : 你拿这个果子吧! 于是她说了 : 你要拿把? 那果子! ג 6 מ הם זּה? 7 ז ה ה שּׁ משׁ 8 ז ה ה יּם 9 ז ה י ם 0 ז ה ה יּם 三这是什么? 什么? 这? 这是太阳 这那太阳 [ 世上唯一的 ] 这是大海 这那海 [ 大海的概念 ] 这是一片海 这海 [ 某一片, 任何一片 ] 这是那片海 这那海 [ 刚提过的那个 ]

19 89 ז ה בּ ית ז ה ה בּ ית ז ה ה ח לּוֹן ד 4 אָ כלוּ דּג _ דּג 5 אָ כלוּ א תם ה דּג _ ה דּג 第十一课这是一间房子 这房子 [ 某一间 ] 这是那间房子 这那房子 这是窗户 ( 那房子只有一个窗户 ) 这那窗户 [ 刚提及的那间房子唯一的窗户 = 本范围唯一的 ] 四一条鱼 他们吃了一条鱼 鱼 他们吃了鱼 那条鱼 他们吃了那条鱼 那鱼 他们吃了把? 那鱼 ה 6 זה פּ רי, זה פּ רי, ו גם זה 7 ק ח פּ רי! \ ק חי פּ רי 8 אָ כל פּ רי \ אָ כ לה פּ רי 这果子, 这果子, 并也这! 你要拿果子! / 妳要拿果子! 他吃了果子 / 她吃了果子 9 זה פּ רי 0 קח אתם ה פּ רי! \ ק ח י א תם ה פּ רי אָ כל אתם ה פּ רי \ אָ כ לה א תם ה פּ רי 这果子 五 这是一个果子, 这是一个果子, 这个也是 请你拿一个果子!/ 请妳拿一个果子! 他吃了一个果子 / 她吃了一个果子 这是一个果子! 你要拿把 - 那果子! / 妳要拿把? 那果子! 他吃了把 - 那果子 / 她吃了把? 那果子 请你拿那个果子!/ 请妳拿那个果子! 他吃了那个果子 / 她吃了那个果子 生词 O 卡叙 -4 ו תּ ה י, 于是她是, 于是有了 4 ) 两者最早为同一个词同义, ל 与介, 到, 向, 给, 对 ( אלם ותּ א מ הם 指 ז ה -5, 这 5 מ ר 卡叙 -4, 于是她说了 \ מ ה 代, 什么? 多么! 叙述式三单阳前面 瓦搭双幼 中的 幼 如果改换为 塔, 就得到对应的阴性形式 : 于是她 י ם 阳 - (יוֹם (<%> 海, ח לּוֹן 阳 / -, 窗户 פּ ר י 阳 -, 果子 ל ק ח \ קח! \ ק ח י! 卡完 -5 / 命 -5 / 4, 拿, 取, 带 / 你要拿! / 妳要拿! שׁ מ שׁ 阳 / - ) 伯示麦, 太阳 (& 谁没蚀 / בּ יתם שׁ מ שׁ 地 ) 太阳之家, 伯示麦 (! בּיתם ל ח ם 地 ) 粮食之家, 伯利恒 (! 饼之家,

20 第十一课 要点一 字母数字 : 一到十九 犹太人在被掳归回时期 ( 公元前 5 世纪以后 ) 开始有了用字母来标记数字的习惯, 虽然经文中没有采用这种记数方法, 但在希语版本的圣经里, 章数一般都用字母数字来记, 例如 : 创世记第一章是 : בּ ר א שׁית א 教程中每课的标题也是用字母数字: 第 阿 课 ( 一 ) 第 贝 יא 课 ( 二 ) 等, 一直到第 幼 课 ( 十 ) 现在从第十一课起, 数字用两个字母 : 十一是十加一 טו 幼贝, 依此类推 只有十五和十六比较特殊 : 十五是九加六 יב 幼阿, 十二是十加二 泰瓦, 十六是九加七 טז 泰栽 这是因为十加五 幼黑 和十加六 幼瓦 的字母组合有可能被误读为耶和华的圣名, 为了避免妄称上帝的名, 就避开不用这些组合 从十一数到十 九, 即 : 十一 十二 十三 十四 九六 九七 十七 十八 十九 א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט 记忆字句 字母数字 : 阿姨贝尔哥三打死黑雾娃溜灾期海拔太久有时 泰瓦十五泰栽十六 (& 抬袜拾物抬栽石榴 ) 要点二连接点 ( 连接的双字点 ) 双字点通常不能出现在一个单词的头一个辅音里, 因为一个音节不能以双字母开始 ( 辅辅元 是不合法音节 ), 但是如果单词的第一个字母紧跟在连接号后面, 有时也会带一个双字点 这种双字点称为连接点 ( 连接的双字点 ) 例如单词 什么, 多么 后面经常有连接号加上一 个连接点在紧跟着的字母中 这样, 在喉音字母前的 מהם 梅发 מה 就少一个连接点, 形式也常变为 מהם 梅搭黑连连 喉音字母 不双, 所以不能带连接点 带有连接点的字母属于两个音节, 因为它是双字母 ($ 双字母属两节 ), 例如 : זּה מ הם מ הם גּדוֹל מ הםטּוֹב 闭 闭 闭 开 闭 多么好啊! 多么大啊! 连接点 这是什么? 圣经中有些连接点前面没有连接号 ( 比较创 : 和 :8), 有连接号也不一定有连接点 ( 创 :) 记忆字句连接点 : 连连连双 (= 连接点通常是与连接号连在一起的双字点 )

21 第十一课 要点三 定冠词 9 定冠词的意义, 冠缀 黑搭双 这个前缀 在指它的形式的时候, 一般称它为 ה 定冠词和冠缀都是指因为它是前缀词 在指它的语义和语法特征时则称它为 定冠词 或 冠词 简单地说, 定冠词的意义是 那 具体来讲, 就是 听者 / 读者所知道的那个 有以下五种情况 : 全 世界唯一的那个 当世界只有一个, 听者 / 读者显然知道所指的是哪一个 例如太阳, 希语的 太阳 ה שּׁ משׁ 自然一般加定冠词 : ( 众所周知的 ) 那太阳 ים 那个 的概 念 世界上有很多的海, 但抽象一点, 只有一个 大海 的概念, 所以 海 指 某一海, 而海的概念 ( 海这个 东西 ) 就用 ה יּם 那 ( 大 ) 海 本 范围内唯一的那个 例如, 如果上文没有提到过一位王, 而忽然用 那王, 意思就是 本国的王, 因为本国只有一位王 如果说 那门, 就是指 本房间的那个门 等等 4 上文提 过的那个 如果上文刚刚提到过一个事物, 下面再提到它就用定冠词, 因为已经不是任何一个事物, 而是听者 / 读者所知道的具体那一个 5 眼前 的那个 例如当听者眼前只有一条鱼, 就可以直接用定冠词 קח א תם ה דּג 请你拿那鱼 但如果有几条, 只能说 请你拿一条鱼, 因为可以是其中任何一条 דּג קח 一果 פּ ר י 那果 ה פּ ר י = 任何一个果子, 某个果子 = 听者 / 读者知道的那个果子 不带定冠词的单词, 它的词义通常为 一 或 某 一个 任 何一个, 但有时没有这样的含义, 例如创世记 : 中 אוֹר 不能译成 一光, 只能译为 光 注 : 希伯来语只有定冠词, 没有不定冠词 记忆字句 定冠词 : 全概本提前不带冠词 : 一某任 确指与泛指 带定冠词的单词, 我们称为确指 不带冠词的就是泛指 专有名词如上帝的名 人名 地名, 虽然不带定冠词, 它们也是确指的, 因为只有一位真神, 创世记中也只有一个雅各 一个迦南地等等, 所以听者 / 读者自然知道是指哪一个 记忆字句确泛指 : 冠专确指 ( 带冠词的名词和专有名词都是确指的 )

22 第十一课 确指直接宾语才加直宾标记 第五课曾介绍直宾标记 את, 是引出直接宾语的小品词 ( 见 4 页 ) 现在从本课课文第 4- 行可以进一步发现 : 一般只有在确指的直接宾语前面才加上直宾标记 9 有定冠词的宾语都要带直宾标记 : אָכ לוּ א תםה דּ ג 他们吃了把 - 那条鱼 没有定冠词的宾语不带直宾标记 : אָ כלוּ דּג 他们吃了 ( 一条 ) 鱼 以专有名词为宾语都带直宾标记 : ה ל לוּ א תםיהוה 你们要赞美把 - 耶和华 记忆字句 直宾标记 : 确指才加直宾标记 要点四 妳要! 的线索 在第六课, 我们学了 尾期 ( 词尾复咿 ) 是 我的 的线索 ( 见 49 页 ) 如果一个词以复 咿结尾, 它很可能包含了 我的 的意思, 但现在我们发现 尾期 也是 妳要! חי ק 的线索 如本课生词 妳要! 的意思 妳要拿!, 所以, 尾期 有时含 我的 的意思, 有时含 记忆字句妳要! 我的 : 尾期 (& 妳要我的围棋 ) 要点五 完成叙述链 第二段课文 ( 有一个男人 ) 的每一句都是以叙述式动词开始的, 是个典型的完成叙述链, 但有一点是新的 : 这里第一句的动词不是完成式动词 叙述链是 叙叙叙, 而非以前学过的 完叙叙 ( 见 74 页 ) 圣经的叙述文, 如段 章, 有时候会以叙述式句子作为第一句 甚至有一些书卷如 利未记 民数记 约书亚记 士师记 撒母耳记 路得记 以斯帖记 都是以叙述式动词为第一个词的 ( 但 约伯记 和 但以理书 用的是完成式 ) 这些开头的叙述式或许在暗示: 这一段与前面 ( 前一章 前一卷 ) 所发生的事有一定的联系 不过, 解经时不能过分强调这种连续的含义 因为有时候 叙叙叙 和 完叙叙 的意义基本上一样 头一句中的其他单词 写作的时代和作者的风格, 同样都有可能影响作者的式态选择

23 ל" 第十一课 练习 9 练习用字母数字数数 请练习用字母数字 ( 用原文字母名称 ) 从 לף 阿 אָ ( 一 ) 数到 טית 幼泰 יוֹד ( 十九 ) 趣味练习 : 为了熟悉哪个字母等于那个数字, 可以用字母数字的中文名称给其他同学讲自己的日程安排, 如早上 瓦 点以前起床, 栽 点半去上班, 幼阿 点半休息, 幼贝 点吃午饭等 ב ג ד א יב ו ה יא ז י ט ח 进入语境 老师准备几条纸鱼 ( 或用有鱼的图卡 ) 和几块水果 老师叫一个学生, 学生说! ה נּ ני 并到前面来 老师在学生面前放几条鱼, 按课文第五段说 : ז ה דּ ג, ז ה דּ ג, ו גם זה 然后说 :! קח\ קח י דּג, 学生就任拿其中一条, 假装吃了 老师就可以问那学生他 / 她有没有吃, 吃了什么, 也可以问其他同学 他 / 她吃了吗? 吃了什么? 这里大家不要用定冠词, 因为他 / 她拿的鱼是几条鱼中任意一条 也可以用几块水果重复以上的过程 现在重复以上的练习, 但在学生面前只放一条鱼或一块水果 因为现在眼前只有一个, 所以定冠词和直宾标记都要用, 说 :! קח\ ק חי א תם ה דּג 等 确指与泛指练习 请在适当的地方加定冠词和直宾标记 ( 有些地方不需要加 ) 并翻译 : ו י הי 注 ו יּ ק רא אי ס פ ר, שׁ בּ ויּ א מר: א טוֹב ס פ ר!" אישׁ, מהם זּה? ז ה שׁ מ שׁ 注 : ק רא בּ ס פ ר = 念一卷书 (! 在书中叫 = 念 )

24 第十一课 ים? וּמ ה ם זּה? ז ה בּ ית מ ה ם גּדוֹל בּ ית! בּ ביתם שׁ משׁ ית בּ ל א, בּ ביתם ל חם ית בּ מ ה ם זּה? 4 ז ה ים קט ן ים! הל א י ד עתּ מ י בּ רא 5 אָר ץ ו י ד עתּ י! יהוה בּ רא כּל ה אָ כל ראוּ בן ל חם? 6 ל א, אָ כל דּג ו י ע רב, ו י בּ קר, הים הים 7 יוֹם א ח ד ז ה עט ו ז ה עט ו גם ז ה ק ח י עט! ל ק חה דּי נה עט ז ה כּ סּא ז ה כּ ס אי קח כּ סּא! ל קח מ י כא ל כּ סּא ז ה שׁ ל חן ל חן ל בן שׁ 94

25 第十一课 读经 音节发音练习 创世记一,6-8 O 请照第九课 第十课的方式划分音节, 加直译, 仔细读, 说出词类分析 (8 页 ): 95 בּ רא שׁית א 6-8 מּ ים ה בּ תוֹךם קי ע ר הי י הים אל מר ויּ א 6 那水 在 之中 穹苍 מ ים: ל מ ים בּיןם דּיל ב מ הי וי 对水 水 之间 分开者 并愿他当 קי ע אתםה ר הים אל ו יּ עשׂ 7 那穹苍 于是他造了 קי ע ל ר חתם תּ מ א שׁ ר מּ ים ה בּיןם ב דּל ו יּ 对那穹苍 从 ( 在 ) 下面 所 那水 之间 于是他分开了 ו י הים כן : קי ע ל ר מ עלם א שׁ ר מּ ים ה ביןם וּ 这样于是成了 对那穹苍 从 上面 所 那水 和 之间 מ ים שׁ קי ע ל ר הים אל ק רא ו יּ 8 天空 给那穹苍 הים ע רב ו י פ שׁ ני: יוֹם ו י היםב קר 第二的

26 一匹马和一些马 סוּס ו סוּ סים 第十二课 יב שׁיעוּר יוֹד בּית 96 课文 O א בּ רוּך אַ תּה, יהוה א ל ה ינוּ! 耶和华我们的上帝, 你是应当称颂的! 被称颂的你, 耶和华我们的上帝! ( 据代上 9:0) ב זה סוּס ר חל, ק ח י א תם הסּ 这 5 马 这是一匹公马 וּס! 拉结, 妳要拿把? 那马! 4 זא ת סוּ סה 5 לאָה, ק חי א תם הסּוּ סה 这 4 母马 一 二 拉结, 请妳牵这匹公马! 这是一匹母马! 利亚, 妳要拿把? 那母马! 6 ז ה סוּס, ז ה סוּס, ו ז ה, ו גם ז ה 7 א לּה סוּ סים 8 ר חל, ק ח י סוּס 9 ק ח י סוּ ס 0 ק ח י א תם הסּוּ ס 利亚, 请妳牵这匹母马! 这 5 马, 这 5 马, 和这 5, 并也这 5 זא ת סוּ סה, וזא ת, וזא ת, ו גם זא ת א לּה סוּסוֹת לאָה, ק חי סוּ סה 4 ק ח י סוּ 5 ק ח י א תם הסּ 这是一匹公马, 这是一匹公马, 这匹也是, 而这匹也是 这些是公马 这些 6 众马 拉结, 请妳牵一匹公马!! 拉结, 妳要拿马! ( 牵其中某一匹 ) 请妳牵一些公马! ים! 妳要拿众马! ( 牵其中某一些 ) 请妳牵这些公马! ים! 妳要拿把 - 那众马! ( 牵眼前所有的 ) 这 4 母马, 和这 4, 和这 4, 并也这 4, 这是一匹母马, 这匹也是, 这匹也是, 而这匹也是, 这些是母马 这些 6 众母马 利亚, 请妳牵一匹母马!! 拉结, 妳要拿母马! ( 牵其中某一匹 ) 请妳牵一些母马! סוֹת! 妳要拿众母马! ( 牵其中某一些 ) וּסוֹת! 请妳牵这些母马! 妳要拿把 - 那众母马! ( 牵眼前所有的 ) סוּס סוּ סה סוּ סים סוּסוֹת סוּס וסוּ סה

27 第十二课 97 ג 6 ל וי ו די נה 7 ה נ נוּ, אָ חינוּ 8 ה י ד ע תּם מי אָ כל א תם ה דּ גים 9 י ד ע תּי! דּי נה אָ כ לה א תם ה דּ גים 0 ל א! ל א אָ כ ל תּי אַ תּה אָ כ ל תּ א תם ה דּ גים! לא! אַ תּ אָ כ ל תּ א תם ה דּ גים, אָ כ ל תּ א תם הכּ ל! 4 שׁ ק ר! 流便? 流便 底拿! 底拿 三利未和底拿啊! 利未和底拿! 利未哥哥, 我们在这里! 底拿看哪我们, 我们的兄弟! 你们知道谁吃了那些鱼吗? 你们知道吗谁他吃了把? 那众鱼? 利未我知道! 是底拿吃了那些鱼 我知道! 底拿她吃了把? 那众鱼 不! 我没有吃 不! 不我吃了 是你吃了那些鱼! 你你吃了把? 那众鱼! 利未不! 是妳吃了那些鱼, 不! 妳妳吃了把? 那众鱼, 妳全部都吃光了! 乱说! 妳吃了把? 那所有! 谎言! ד 5? מ ה ם זּה 这是什么? 什么? 这 5? 四 מ ה ם זּה? מ ה ם זּה? מ ה ם זּה? מ ה ם זּה? מ הם זּה? ז ה עץ ז את רוּ ח ז ה הר ז ה ה שּׁ מ שׁ ז את ה שּׁ מ שׁ 这是太阳这是太阳这是一座山这是一股风这是一棵树 这 4 那太阳这 5 那太阳这 5 山这 4 风这 5 树 6? מ הם א לּה 什么? 这些 6? 这些是什么? מהם א לּה? מהם א לּה? מהם א לּה? מהם א לּה? מהם א לּה? א לּה ע צים א לּה רוּחוֹת א לּה ה רים א לּה סוּ סים א לּה סוּסוֹת 这些是母马这些是公马这些是山这些是 ( 不同的 ) 风这些是树 这些 6 众母马这些 6 众公马这些 6 众山这些 6 众风这些 6 众树

28 第十二课 7 מ ה ם זּה? \ מ י ז ה? 什么? 这 5? / 谁这 5? 这是什么? / 这是谁? 98 זה אָב ז את ל ב נ ה זה נ הר זה א כל ז את א כ לה 这是食物这是食物这是一条河这是一块砖头这是一位父亲 这 4 食物这 5 食物这 5 河这 4 砖头这 5 父亲 8 מהם א לּה? \ מ י א לּה? 什么? 这些 6? / 谁这些 6? 这些是什么? / 这些是谁? א לּה אָבוֹת א לּה ל ב נים א לּה נ ה רים א לּה נ הרוֹת א לּה דּ גים 这些是鱼这些是河这些是河这些是砖头这些是祖先 这些 6 众鱼这些 6 众河这些 6 众河这些 6 众砖头这些 6 众父亲 生词 O נוּ)_ א ל הינוּ (א ל הים + נוּ סוּס \ סוּ ס ז את 指 -4, 这 4 סוּ סה \ סוּסוֹת 阴 - / \, 母马 / 众母马 א לּה 指 \6, 这些 6 אָ חינוּ (אָח + י + 阳 - \6, 我们的兄弟 שׁ קר 阳 -, 谎言, 虚谎 רוּ ח \ רוּחוֹ 阳 הר -, 山 ל בנ ה \ ל ב נים 阴 - / \ [ 异形复数 ], 砖头 / 众砖头 נ ה ר \ נ ה ר ים\נ ה ר א כל 阳 -, 食物, 粮食 א כ לה 阴 - ( 吃的, 食物, א ( 阳 \ 君 \6, 我们的上帝 ( 后缀 נוּ 努夫 是 我们 ( 的 ) 的线索 ) 阳 ים - / \, 马, 公马 / 众马, 众公马 阴 / - / \, 风, 气息, 灵 / 众风, 众灵 ת 阳 וֹת - / \ [ 两形复数 ], 河 / 众河 (% הר 山 ) 单数的指示代词 זה \ ז את 分阳性和阴性, 但复数的指示代词 א לּה 是通性, 阳阴皆用 这里 אָח 兄弟 和后缀 נוּ 我们的 之间有一个连接元音 期 被加进去 插连 ( 插入连接元音 ) 是一种音变, 图标为, 代号为连 ) 页是阳阴名对, 见 00 א כ לה 和 כל

29 第十二课 要点一 名词的性 99 阳性名词和阴性名词 希伯来语名词有阳性名词和阴性名词的区别 指上帝时用阳性 ; 指人的时候, 男的用阳性, 女的用阴性 ; 指物体或抽象事物时, 有的是阳性, 有的是阴性 物体分为阳性阴性只不过是 一种 语法的性别, 并不代表古人认为某个事物含有男性或女性的特征, 这和中国阴阳的概念不同 指动物时, 有些种类是阳性的 ( 如 牛 בּ קר 第 8 课生词 ), 有些是阴性的 ( 如 羊 特指雌性的则用阴性 如果特指雄性动物, 一般就用阳性, ) צ אן 专有名词也分性 人名按男女分阳阴性 ; 地名中, 城名和国名一般都用阴性, 山名 水名 ; 是阴性名词 ) רץ א ( 地第 5 课生词 ) 和 国, עיר ( 城市和族类名用阳性 这是因为 ) ים ( 海 ) נ הר ( 河 (הר ( 山正因如此, 圣经中的城市常常被比喻成 女子 相反地, 都是阳性名词 阴性名词的形式 绝大多数阴性名词以 复啊 或 塔 结尾, 可以视词尾的 发 塔 为阴性的两个线索 不但是一般名词这样, 人名和动词也常带有这些阴性线索, 尤其是 尾发 极为普遍 例如 : 等 她知道 י ד עה 她吃了 אָ כ לה 底拿 דּי נה 利亚 לאָה 夏娃 ח וּה 从第 课到第 课, 我们已经学过 个阴性名词 ( 见下页的列表 ), 其中 5 个以 发 结尾,4 个以 塔 结尾, 只有 个是 非典型阴性名词, 无发无塔 记忆字句 阴性名词线索 : 有发有塔 阳性名词的形式 在上面, 我们先介绍了阴性名词的线索, 因为阳性名词是没有任何线索的 或者我们可以反过来说, 阳性名词的线索就是 无发无塔 除了个别非典型阴性名词之外, 所有 无发无塔 的名词都是阳性的 我们从第 课到现在, 已经学过 个阳性名词, 其中只有一个非典型的阳性名词是以 发 结尾的 : ל י לה 夜 还有一个阳性名词以 塔 结尾 : בּ ית 房子, 该单词可能被误认为阴性名词 其实, 阴性名词的 尾塔 是个阴性后缀, 而 בּ ית 的 尾塔 是单词词根的一个组成部分 记忆字句阳性名词线索 : 无发无塔 (& 无法无天 )

30 第十二课 4 阳阴名对 男 אישׁ 有些阳性名词有对应的阴性名词, 两者成一对, 称为阳阴名对 有男女名对, 如人 / 丈夫 和其对应词 א שּׁה 女人 / 妻子 ; 公母名对, 如 סוּס 公马 和 סה סוּ 母马 ; 也有同义名对或近义名对, 就是两个名词的词义一样或比较接近 例如 个都是 食物 的意思, 但如果细查各自在经文中的用法, 就会发现某些区别, 两 א כ לה 和 א כל 00 5 两性名词 有些名词的性在圣经中有时为阳性, 有时为阴性, 即 忽阳忽阴 ( 见课文第 5 行 太阳 ) 古希伯来语语法有一定的灵活性, 主要是因为圣经各书卷的编写时代不同, 各作者的风格 语言习惯 乃至方言也不完全统一 有时候甚至在同一个书卷里, 都有一词两性的现象 阳, אוֹר: 我们到现在为止学过的名词中有四个是两性名词 光, חלּוֹן 窗户, שׁ משׁ 太当阳性名词的次数比当 שׁ משׁ חלּוֹן אוֹר 气息 / 风 / 灵 在古希伯来文献中 רוּ ח 在希伯来圣经 רוּ ח 阴性名词的次数多, 所以词析代号为阳 /, 就是阳 / 阴的缩写 相反地, 文本中当阴性名词的次数比当阳性名词的次数多, 所以词析用阴 /, 即阴 / 阳的缩写 6 无性名词 希语还有很少几个名词是无性的, אין 没有 就是一个例子 最早 אין 是个名词 ( 可能意 为 虚无 ), 可是后来在旧约时代基本上只起否定副词的作用, 所以它的词类虽为名词, 但无法说它是阳性的还是阴性的 无性名词的词析代号为名 已学过的 48 个名词两性名词阴性名词阳性名词 אוֹר, חלּ וֹן, שׁ מ שׁ 阳 / 有发 无发无塔 א שּׁה, א ד מ ה, סוּ סה, ל בנ ה, א כ לה 阴 / 有塔 כּ סּא, שׁ ל חן, ס פר, עט, אָב, אָ שׁלוֹם, דם, א ל הים, עץ, בּן, אָח, אישׁ, אל, דּ בר, שׁ מ ים, דּג, כּל, ל חם, יוֹם, ח שׁך, ע רב, בּ קר, י ם, פּ ר י, סוּס, שׁ קר, הר, נ הר, א כל אָחוֹת, בּת, רוּ ח רא שׁית, דּ לת 无性名词 无发无塔 有塔 有发 י לה ל ית בּ א ם, א ר ץ, צאן אין ) 基 B אַ ין ( 典型 非典型

31 第十二课 7 性不明则阳 = 通性则阳 0 如果我们还不知道一个东西是阳性的还是阴性的, 我们就先用阳性 : 性不明则阳 比如说, 这 5 זה 只有回答的时候, 阴性名这 4 ז את, 阳性名词就用阳性的 זה 这 5, 实例可以看课文第四段 其实在 当我们问 这是什么? 的时候, 我们都可以用阳性的 词用阴性的 第二课 ( 见 5 页 ) 已经提过了 : 这种阳阴不分 阳阴不明或有阳有阴的情况, 都称为通性 在希伯来语中一般都用阳性来表达通性 例如在本课课文第 8 行 : 你们知道谁吃 了 那些鱼吗? 既然还不知道吃的人是男是女, 性不明则阳, 所以这里的动词 吃了 就要用阳性 他吃了 记忆字句通性 : 阳阴不分不明都有性不明则阳 = 通性则阳 要点二 名词的数 单数 复数和双数的形式 除了阳阴之分, 名词也有单数 复数和双数三种形式 单数是只有一个, 复数是两个或两个以上, 双数一般来指成双的事物 在逐词直译时, 我们可以把单数名词译成 一, 把复数名词译成 众, 如 דּג 一鱼 和 דּ גים 众鱼, עץ 一树 和 ע צים 众树 等 双数常常可直译为 双 或 两, 如 נ ה ר ים 两河 ( 专指美索布达米亚的两条大河 ) 阳性名词单数没有什么特别的后缀, 但复数通常都有后缀 ים 期梅, 这是复阳的线索 阴性名词单数最常见的后缀是 复啊 ה ( 发 ), 而复数一般都带有后缀 וֹת 否塔, ים 这是复阴的线索 双数的后缀阳阴都一样, 是 重搭幼滴梅 请看下表: 发 否塔 一母马 4( 阴 ) 5( 阳 ) ) 单 -( ה : 例 סוּס : 例一公马 סוּ סה וֹת 众母马 סוּסוֹת : 例众公马 סוּ סים : 例 ) 复 \( ים 注 : 单数名词 אָחוֹת 姐妹 的形式像个复数名词, 但它的确是单数的 其复数为 א חיוֹת ( 不规则的复数, 现还不用学 ) 重搭幼滴梅 两扇门 期梅 重搭幼滴梅 ים : 例 נ ה ר ים : 例两河 דּ ל ת ים ) 双 =( ים

32 第十二课 异形复数和两形复数 有些名词的复数是采用异性的形式, 例如 אָב 父亲 是阳性名词, 按理说它的复数形式应 该是 בים,*אָ 但它反而用了阴性复数的后缀 否塔 וֹת 成为 אָבוֹת, 这样的复数称作异形复数, 即有异性形式的复数 有些阴性名词也有异形复数, 例如 ל ב נה 砖头, 按理说它的复数形式应该是 ל ב נוֹת,* 但实际上是 ל ב נ ים 异形复数虽然有异性的外表, 但它们保持原来的性 אָבוֹת 仍然是阳性, 而 ל ב נ ים 仍为阴性 还有个别单词的复数有两种形式, 例如 נ הר 河 的复数形式有时为 נ ה רים, 有时为 这样的复数称为两形复数, 词义完全一样, 词性都还是阳性, 只是形式上 灵活 וֹת נ הר 0 只有一个形式的名词 有些名词只有单数形式 或者因为本身只有一个 ( 如 经中从来没有出现过该词的复数 ( 如没有 משׁ שׁ רי פּ 复数形式, 只是没有记载, 所以不能证明 也有一些名词只有双数形式, 例如 太阳 没有复数 ), 或者因为圣 果子 的复数 ) 当时的日常语言中很可能有 מ ים שׁ 么用双数形式, 在历史语法学上仍是一个谜 א ל הים 还有个别的名词只有复数形式, 如 天 天 并不含 双 的意义, 为什 上帝 这个词有时候可以指 众神, 即 外邦假神, 也可以指独一的真神耶和华 在指耶和华时, 复数不是表达 众多 的意思, 而是表达君主的尊贵和威严, 称为君尊复数 4 确指复数和泛指复数 在上一课中, 我们学过确指的单数名词带有定冠词时, 意思是 听者 / 读者知道的那个 ( 直译为 那 ) 泛指的单数名词没有冠词, 意思是 某一个 / 任何一个 ( 直译为 一 或 ) 确指的复数名词也带定冠词, 意思是 : 听者 / 读者知道的那些 ( 直译 : 那众 ), 和单数一样, 可以分 全 概 本 提 前 5 种情况 例如 הסּוּ סים 那众马 可以指 : 全 : 全世界所有的马 ; 概 : 世界上马的群体概念 ; 本 : 本范围内所有的马, 如本家族拥有的所有的马 ; 4 提 : 上文刚刚提到过一些 / 一群马 ; 5 前 : 听者眼前所有的马 泛指的复数名词不带冠词, 意思是 某一些 / 任何一些 ( 直译 : 众 )

33 第十二课 要点三 强调主语 在一个句子中, 如果要强调主语, 就要把它移到动词的前面来, 变成 主 - 谓 - 宾 语序 : 0 底拿吃了那食物 谓主宾 ( 一般的句子 ) אָכ ל ה דּ ינ ה א תםה א כ ל דּ ינ ה אָכ ל ה א תםה א כ ל 主谓宾 ( 强调主语的 ) ) 不是别人是底拿 吃了那食物 ( בּ ר א א תםה כּ ל 谓主宾 ( 一般的句子 ) 他创造了一切所有 创造了一切所有 主谓宾 ( 强调主语的 ) 是他 הוּא בּ ר א א תםה כּ ל 我知道 谓主 ( 一般的句子 ) י ד ע תּ י ) 而非他人主谓 ( 强调主语的 ) 我 知道 ( 我, א נ י י ד ע תּ י 我们知道古希伯来语的语序有其灵活性, 所以主语在前面也并非一定是因为强调它的缘故 ( 见第 58 页 ) 不过, 如果是动词前面额外加了一个人称代词, 如 הוּא בּ ר א א תםה כּ ל, 这样的句子一定是强调主语, 因为完成式动词本来已经包括了主语 : בּ רא (= 他创造了 ), 如果再加人称代词 בּ רא =)הוּא 他他创造了 ), 他呢, 他创造了, 这显然是在强调主语 他 记忆字句 强调主语 : 主 - 谓 - 宾 练习 强调主语 请填空 : בּ ר א א ל הים א תם ה נּה ר ל א אָ כ לתּ י א תם ה א כל ה א ני 4 י ד ע ה מ י שׁ מ ר א תם ה בּי ת 5 6 上帝创造了那河 是上帝 创造了那河 不是我 吃了那食物! 她 知道谁看守了那房子!

34 第十二课 语境练习 本练习用 6 张图卡有 鱼 公马 树 母马 各 4 张 注 : 本书前面 XI 页介绍图卡的使用方法 本课练习所用的图卡右上角都有一个, זה דּג : 说老师请一位学生到前面来, 把一条 鱼 放在他 / 她面前, 请他 / 她 : 拿 那鱼, 即眼前唯一的那条 然后再把 4 条 鱼 放在他 / 她面前, 说 : זה דּג, זה דּג, ו גם זה, ו גם זה, א לּה דּג ם י 于是请他 / 她 : 或拿 一鱼, 即其中任何一条 ( 学生只能拿一条 ) 或拿 众鱼, 即其中某些鱼 ( 拿其中一部分鱼或所有的鱼都可以, 但不能只拿一条 ) 04 或 那众鱼, 即所有的鱼 ( 学生一定得拿所有的鱼 ) 再用其他图卡重复这样的练习 ; 也可以把画有不同事物的图卡摆在一起, 例如说 : 请你拿 那母马 一些树和那众鱼 最后, 学生两两成对, 用自己的图卡重复以上练习 生词统计与复习 请回去看第 课到第 课的生词表, 统计我们除了学过的 48 个名词外, 一共还学了多少个动词 形容词 副词 介词 等 同一个词的不同形式只算为一个单词, 可以都抄在一起 总数 单词 词类 הוֹדוּ, ה ללוּ, שׁ מ ר, 动词 טוֹב, בּרוּף, 形容词 אָ מן, 副词 ל \ ל, 介词 / 介缀连词 / 连缀上帝之名男人名女人名地名字母名称词感叹词代词 其他词 本课的 6 张名词模卡和对应的第一册名词模卡拼图, 可以用来复习阳性名词和阴性名词的单数 双数 复数典型后缀

35 第十二课 读经 音节发音练习 创世记一,9-0 O 请照前几课的读经练习一样划分音节, 加上直译, 仔细读, 说出词类分析 (8 页 ) 05 בּ רא שׁית א 9-0 הים אל מר ויּ א 9 חד א מקוֹם א לם מ ים שּׁ ה חתם תּ מ מּ ים ה קּווּ י 地方 从 ( 在 ) 下面 那水 愿他们积聚 ו י הים כן: שׁה ה יּ בּ ת ר אה ו 这样 那旱地 而愿她出现 א רץ שׁה ל יּ בּ הים אל ק רא ו יּ 0 给那旱地 מּים י ק רא מּ ים ה ק והם מ ל וּ 众海 那水 而给 的积聚 כּיםטוֹב: הים אל רא ו יּ - 于是他看了

36